החלטה התובעת, חברת תקשורת סלולרית, הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבע לתשלום עבור שירותים שסופקו לו בהתאם לחשבונות תקופתיים שהמציאה לו התובעת. לכתב התביעה צורפו הסכמי ההתקשרות בין הצדדים, הוראת הקבע עליה חתם הנתבע לחיוב חשבונו בבנק והעתק דו"ח מצב חשבון המפרט חשבונות שהוצגו באמצעות הוראת הקבע ולא נפרעו. התביעה ראויה להידון בסדר דין מקוצר שכן היא נסמכת על הסכמי התקשרות עליהם חתום המבקש ועל הוראת קבע חתומה על ידו, וכן על דו"ח מצב החשבון המראה את יתרת החוב, שהוא בגדר "סכום קצוב" שאין צורך להעריכו. המבקש טוען בתצהירו כי קיבל הצעה לרכישת ארבעה מכשירי פלאפון באמצעות נציג של המשיבה שהוצעה עבורו לאחיו תמורת תשלום חודשי של 9.90 ₪ לחודש ללא שום התחייבות, כאשר ניתן להפסיק את ההתקשרות בכל עת, וכן הצעה שכללה תשלום רק בגין שיחות שיבוצעו; תעריף חינם לשיחות בין ארבעת המכשירים, וכן דיבורית לרכב בחינם. לתדהמתו החל לקבל חשבוניות בסכום של 39.60 ₪ בגין כ"א מהמכשירים בנוסף לחיוב זמן אויר ושירותים אחרים, ובסך הכל ממוצע כל חודש של כ - 600 ₪ בכל חשבונית, על אף שהשיחות שדיבר לא הגיעו לכלל רבע ממה שחוייב. כאשר פנה למשיבה נמסר לו כי לא חשוב כמה דיבר, יש סכום לתשלום חודשי מינימלי עבור המכשירים בעת החתימה על ההסכם. המבקש טוען כי ההסכם עליו חתם כלל תנאים שונים לגמרי מאלה שהובטחו לו ע"י הסוכן. לדבריו כללה העיסקה ארבעה מכשירים תמורת ארבעה מכשירי סלקום שהיו ברשותו; תעריף סימלי ואפילו אפסי בגין המכשירים, וחיוב בגין שיחות בלבד, אך לבסוף החתים אותו הסוכן על תנאים שונים לגמרי ללא כל ההטבות שהובטחו, כנטען לעיל. ב"כ המשיבה טוענת בתגובתה כי המבקש מחוייב עפ"י הסכמי ההתקשרות עליו חתם. עפ"י תנאי ההסכם התחייב המבקש לתשלום חודשי קבוע בסך 9.90 ₪ למשך 36 חודשים בגין כל מנוי מארבעת המנויים שרכש; תשלום עבור עלות מכשיר בסך 25 ₪ למשך 36 חודשים בגין כ"א מהמכשירים, כאשר מנגד הובטח לו שווי זיכוי חודשי בגין צריכת זמן אויר פלאפון בסך 25 ₪; המבקש רכש דיבורית לרכב בסך 9.90 ₪ למשך 36 חודשים עבור אחד המנויים כאשר מנגד הובטח לו שווי זיכוי חודשי בגין צריכת זמן אויר פלאפון בסך 9.90 ₪, וכן הטבה נוספת: תעריף מוזל בסך 9 אג' לדקת שיחה בשיחות בין ארבעת מנויי המבקש בתשלום חודשי קבוע בסך 9.90 ₪. תנאים אלה נרשמו בהסכם בכתב יד במעמד החתימה, והמבקש אינו יכול לטעון שלא היה מודע להם. (הסכמי ההתקשרות נספח ב' לתגובה). עוד טוענת ב"כ המשיבה כי מעולם לא הובטח למבקש שהוא יכול להפסיק את הסכם ההתקשרות בכל עת שיחפוץ, שכן תקופת ההתקשרות הינה למשך 36 חודשים. לטענתה, התחייבה המשיבה לזכות את המבקש בזמן אויר של 25 ₪ הוא גובה התשלום החודשי בגין רכישת מכשירי הפלאפון, וכך נעשה. (העתקים צילומיים של החשבונות נשוא החוב - נספח ד'). למבקש הובהר כי הוא מקבל החזר על רכישת הדיבורית בחשבוניות החיוב החודשיות בגין צריכת זמן אויר, במידה ונעשה שימוש במלמעלה מ - 80 ₪ בחודש במינוי 4055930 - 050. ביום 9.5.06 קיבל המבקש זיכוי רטרואקטיבי עבור התשלום על מכשירי הפלאפון בגין התקופה שבין 19.1.06 לבין 21.4.06 בסך 244.10 ₪ (כרטסת הנה"ח של המבקש אצל המשיבה - נספח ה לתגובה). ממחצית ספטמבר 2006 וחודש לאחר מכן לא כובדו דרישות התשלום בהתאם להוראת הקבע בבנק, וביום 5.11.06 הודיע המבקש לנציגת המשיבה כי הורה לבנק הנמשך לא לכבד את דרישות התשלום. בחקירתו הנגדית טען המבקש כי כשראה שאינו יכול להסתדר עם המשיבה הפסיק לשלם עבור שירותיה; דא עקא שלא הפסיק לצרוך אותם. בעוד שהמבקש טוען כי ההסכם עימו הופר, טוענת המשיבה כי חוייב בדיוק עפ"י תנאי ההסכמים, וראיה לכך שהמשיך לעשות שימוש בשירותיה של המשיבה ולא חדל מהם מיד לאחר קבלת חשבונית החיוב הראשונה, אם אמנם היתה לדעתו מנוגדת לסיכום המוקדם. מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיבה כי הגנת המבקש דחוקה, שכן ניתן להיווכח שהמבקש חוייב עפ"י תנאי ההסכמים עליהם חתם. אני מחליטה לתת למבקש רשות להתגונן בטענה אחת והיא כי הבטחות הסוכן אינן תואמות את תנאי ההסכמים, ולשם כך תינתן למבקש רשות להתגונן, בתנאי שיפקיד סך 2,000 ₪ בקופת ביהמ"ש תוך 30 יום מהמצאת החלטה זו לידי בא כוחו. עם ביצוע ההפקדה, תינתן למבקש רשות להתגונן, והתביעה תידון בסדר דין מהיר. הוצאות הבקשה תיפסקנה עפ"י תוצאת התביעה. פלאפוןסלולר (תביעות)