תביעה על קניית אופנוע - בעיה במנוע

החלטה 1. המבקשת עוסקת במכירת אופנועים ובתיקונם. המשיב מס' 1 (להלן - "הקונה") רכש מהמבקשת אופנוע תמורת סכום של 18,500 ש"ח. טרם הרכישה הובא האופנוע לבדיקה במוסך של המשיבה מס' 2 (להלן - "דראג"). האופנוע נמכר למבקשת, כשנה לפני שהיא מכרה אותו לקונה, על-ידי המשיב מס' 3 (להלן - "שץ"), תמורת 8,500 ש"ח. 2. כשבעה חודשים לאחר שהקונה רכש את האופנוע, הוא הביאו למוסך לתיקון. אז התגלה לו לראשונה, לטענתו, כי בבלוק המנוע ישנה הדבקה שנעשתה באמצעות דבק אפוקסי. לנוכח ההדבקה, לא ניתן היה לבצע תיקון מקיף של המנוע, ובוצע תיקון "מוגבל", עבורו שילם הקונה למוסך 4,194 ש"ח. 3. הקונה הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה כנגד המבקשת, דראג ושץ, בה ביקש לחייבם לפצותו בסכום של 17,800 ש"ח. בתביעה נטען, כי הנתבעים הנ"ל חבים בנזקיו של הקונה מאחר ולא גילו לו את דבר קיומה של ההדבקה במנוע, הדבקה שאם הקונה היה יודע עליה, כלל לא היה רוכש את האופנוע. כלפי דראג נטען, כי היה עליה לגלות את ההדבקה כשבדקה את האופנוע, שכן מדובר בפרט בולט שכל בעל מקצוע אמור לראותו, ואי גילויו מהווה התרשלות. המבקשת ושץ התגוננו והתייצבו לדיון. דראג לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה בבית המשפט. 4. בית המשפט קבע בפסק דינו, כי דין התביעה נגד שץ להידחות, אף כי מהראיות עלה בבירור כי שץ ידע על ההדבקה, מכיוון שהקונה רכש את האופנוע מהמבקשת ומכיוון שחלפה כשנה מאז ששץ מכר את האופנוע למבקשת. עוד נפסק, כי אין זה סביר שעובדי המבקשת, שהם בעלי מקצוע, לא הבחינו בהדבקה, והסכום ששולם לשץ, ביחס לסכום שנדרש מהקונה, מצביע אף הוא על כך שהמבקשת ידעה כי מדובר באופנוע שאינו במצב טוב. בית המשפט קבע, כי דראג הטעתה את הקונה וכי אנשיה ניסו לעזור למבקשת למכור את האופנוע לקונה, לאחר שבמשך שנה לא עלה בידי המבקשת למכרו. באשר לנזקיו של הקונה נפסק, כי לא עלה בידיו להוכיח את מלוא הנזקים שתבע. בהתחשב בכך שהתיקון שבוצע אינו משקף את מלוא הנזק, העריך בית המשפט שהנזק עומד על סך 10,000 ש"ח וחייב את המבקשת ואת דראג לשלם לקונה את הסכום האמור, בתוספת 600 ש"ח הוצאות משפט. 5. המבקשת מבקשת כי תינתן לה רשות לערער על פסק הדין. בתמצית, המבקשת טוענת, כי בית המשפט שגה בכך שלא חייב את שץ לאחר שהוברר כי זה ידע על ההדבקה במנוע; כי ירידת ערך האופנוע כתוצאה מההדבקה היא מינורית; כי התיקון שהקונה ביצע אינו קשור להדבקה וכי לא היה ראוי לקבוע שבין המבקשת לבין דראג נרקמה קנוניה להטעות את הקונה. לאחר שעיינתי בכל החומר שלפניי, החלטתי כי דין הבקשה להדחות, מבלי שיהיה צורך בקבלת תשובה מהמשיבים. 6. קביעת בית משפט קמא, באשר לאחריות המבקשת לאי גילוי דבר ההדבקה לקונה, מבוססת על ממצאי עובדה שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהם (לפיהם אין זה סביר שבעל מקצוע לא יבחין בהדבקה וכי הפער בין הסכום שהמבקשת שילמה לשץ לבין הסכום שהיא גבתה מהקונה תומך במסקנה כי המבקשת ידעה שיש באופנוע פגם ממשי). לנוכח ממצאים אלה רשאי היה בית המשפט להסיק, כי המבקשת הפרה את חובתה לגלות לקונה את דבר קיומה של ההדבקה, שגם אם לא ידעה עליה, הייתה יכולה וצריכה לדעת על קיומה. המסקנה האמורה עומדת בעינה גם מבלי שהיה צורך לקבוע כי המבקשת הייתה שותפה לקנוניה עם דראג. מנתוני הפרשה גם עולה, כי המחיר ששילם הקונה עבור האופנוע לא שיקף את קיומו של הפגם האמור (שהרי המבקשת טוענת שכלל לא ידעה על קיומו) כך שממילא זכאי הקונה לפיצוי בסכום שבו פחת שווי האופנוע עקב אי ההתאמה (במובן סעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח-1968). דחיית התביעה כנגד שץ נומקה, הלכה למעשה, בהעדר יריבות בינו לבין הקונה, ומכל מקום, גם אם שץ חב חובת זהירות לקונה, הרי שלנוכח העובדה שעיסוקה של המבקשת בתיקון ובמכירת אופנועים, לנוכח אופיו של הפגם באופנוע (שבעל מקצוע סביר אמור לגלותו), לנוכח הסכום ששולם לשץ, כמו גם לנוכח קיומם של יחסים חוזיים בין המבקשת לבין הקונה, הרי שאשמה של המבקשת, ביחס לזה של שץ, הוא אשם מכריע ומנתק את הקשר הסיבתי בין מחדלו של שץ לבין נזקיו של הקונה. הנזק נקבע ע"י בית המשפט בדרך של אומדן, בהתייחס לנתונים שהיו בפניו, ואין לומר שנפלה בעניין זה טעות בולטת שתצדיק התערבותה של ערכאת הערעור. כאשר ברור שנגרם נזק, גם אם לא מוכח שיעורו המדויק, ניתן, במקרה מתאים, לפסוק פיצוי בדרך של אומדן ועל פי כללי ההגיון המעוגנים בנסיון החיים (ע"א 3966/05 גולדבליט נ' שבת). 7. כדי שתינתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, על ערכאת הערעור להשתכנע כי נפלה בפסק הדין טעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה או כי נגרם עיוות דין של ממש. כפי שנפסק לאחרונה: "העתרות לא מבוקרת לבקשות רשות ערעור על פסקי דינו של בית המשפט לתביעות קטנות עלולה לסכל את תכלית הקמתו, שהרי היא תאריך את משך ההתדיינות הכולל ותייקר את עלותה של ההתדיינות" (החלטת כב' השופט י' ענבר בבר"ע (מחוזי-י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח, החלטה מיום 3.4.08). במקרה דנן לא שוכנעתי כי בפסק הדין נפלו טעויות עובדתיות או משפטיות גלויות על פניהן, וגם אם היה ניתן להגיע לתוצאה מעט שונה בעניין זה או אחר, אין הצדקה למתן רשות ערעור. גם אין מקום לאפשר עריכת "מקצה שיפורים" בערכאת הערעור, ולא תישמע טענה שלא נטענה או שלא הוכחה בערכאה המבררת (כך, למשל, המבקשת כלל לא הוכיחה את טענתה לפיה ירידת ערך האופנוע בגין ההדבקה היא "מינורית"). הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. הפיקדון יוחזר למבקשת. קניית אופנועאופנועמנועקניית רכב