פסק דין 1. זוהי תביעה לפיצוי בגין מטרד שלא איפשר לתובעים הנאה מחופשתם במלון הנתבעת. 2. התובעים הינם הבעלים של זכות לניצול יחידת נופש במלון במלון קלאב הוטל באילת (להלן : "המלון") למשך 7 ימים בשנה, בשבוע ה - 23. בגין זכות זו משלמים התובעים תשלום שנתי קבוע בסך 2,076 ₪. 3. התובעים הגיעו למלון והתארחו בו בין התאריכים 24.6.2007 ל - 1.7.2007. 4. לטענת התובעים, כאשר התארחו במלון, בוצעו בו עבודות שיפוץ שגרמו לרעשים אשר לא איפשרו להם "לנוח לרגע". התובעים טוענים כי חדרם היה מעל החנייה בה בוצעו השיפוצים, וכי כתוצאה מכך נאלצו לשהות מחוץ למלון בשל המטרד האמור. 5. משפנו התובעים לקבלה, הופנו למחלקת שירות לקוחות, וזו השיבה כי לא ניתן להפסיק את השיפוצים. 6. לטענת התובעים המלון לא ניסה להקטין את הנזק ואף לא העבירם לאגף אחר במלון כפי שביקשו. 7. התובעים טוענים כי העבודות נמשכו משך כל היום, הם היו למעשה באתר עבודה, והם שילמו ממיטב כספם לנופש אשר לא יכלו ליהנות ממנו. 8. התובעים צירפו לכתב התביעה שני מכתבים מנופשים אחרים במלון אשר האחד מתייחס לאירוח מ - 14.6.2007 עד 17.6.2007 (דהיינו עשרה ימים לפני הגעת התובעים למלון) וגם אז התבצעו עבודות שיפוצים במלון. נופשים אחרים אלו לא הופיעו להעיד, אולם נציגי הנתבעת לא הכחישו את האמור לעיל. 9. הנתבעת מאשרת כי אכן התקיימו עבודות במועד האמור, עבודות אשר היא מכנה "עבודות דחופות לתיקון תשתית". 10. הנתבעת טוענת כי סמוך למקום ביצוע העבודות ובמרחק מטרים ספורים מהן ממוקמות עשרות סוויטות אשר היו מאוכלסות כולן במועד ביצוע העבודות, וכי אורח שפנה וביקש כי יועבר לסוויטה אחרת עקב רעש, הועבר באופן מיידי. לטענתה, לא נרשמה במוקד שירות לאורח כל תלונה ספציפית בעניין הרעש, ואם התובעים היו פונים, אזי היתה מוצעת להם סוויטה אחרת לשביעות רצונם. 11. למרות העובדה שהנתבעת מאשרת ביצוען של העבודות האמורות, היא מכחישה כי התובעים סבלו ממטרדי רעש, וטוענת כנגדם כי לא רק שלא ביקשו לעבור חדר אלא גם לא קיצרו את שהייתם במלון, ולבסוף מגדילה הנתבעת עשות ומכנה את התביעה כקנטרנית, חסרת כל בסיס וכי כל תכליתה נסיון לזכות בפיצוי כספי אשר התובעים אינם זכאים לו. 12. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות באתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה במלואה. 13. נציגי הנתבעת אישרו כי בוצעו עבודות תשתית. עבודות אלו היו לטענתם עבודות דחופות. נציגי הנתבעת לא ידעו לומר מתי התחילו העבודות, למרות שמידע זה נמצא מן הסתם בידיעת הנתבעת. 14. בנסיבות הענין, ולאור המידע החלקי בלבד אשר חשפה הנתבעת, לא מצאתי לתת אמון בטענה כי מדובר היה בעבודות דחופות. לא ניתנו כל הסברים מדוע עבודות בחניון הינן עבודות דחופות, ואת שתיקתם של נציגי הנתבעת בנקודה זו יש לזקוף לחובתה. 15. מקובלת עלי טענת התובעים, אשר לא נסתרה, כי העבודות בוצעו עוד קודם להגעתם למלון, ולפחות עשרה ימים קודם לכן. הנתבעת, אשר בידיה המידע והנתונים ביחס למועד תחילת ביצוע העבודות, טיבן ודחיפותן, הסתירה מידע זה מבית המשפט. 16. אין מחלוקת כי הנתבעת לא הודיעה לתובעים כי אמורות להתקיים עבודות שיפוץ בתקופה בה הם אמורים להתארח במלון, וכי עבודות אלו עתידות להתבצע מתחת לחדרם. 17. מחובתו של מלון לספק סביבה שקטה ורגועה המאפשרת מימוש תכליתו של הנופש בו. אדם המגיע להתארח במלון אינו מצפה לבלות את חופשתו באתר עבודה מבוקר עד ערב, כאשר העבודות מתבצעות מתחת לחדרו. 18. מחובתו של מלון להודיע לאורחיו, מראש, על כל מפגע צפוי כאמור. בפרט כך הוא מקום שהמלון יודע מראש על הגעת האורחים. בעניננו, הנתבעת מאשרת כי שינוי שבוע הנופש בוצע כחצי שנה מראש. 19. תשובות נציגי הנתבעת לשאלות הקשורות לעבודות כמו גם למועד בו ידעו מתי צריכות העבודות להתחיל ובדבר מתן הודעות לאורחים - היו מעורפלות וחלקיות. ראה פרוטוקול עמוד 1 שורות 18-22: "העבודות נעשו באופן דחוף, אני לא יודעת להגיד מתי ידענו שצריך להתחיל לעשות את העבודות. אני מאמינה שידענו על העבודות בחניון קצת לפני מועד תחילת העבודות. התובע הזמין את הנופש משהו כמו חצי שנה מראש. לשאלה מדוע אנו לא מודיעים ללקוחות שאנו מבצעים עבודות - אני משיבה שבמלון יש 700 סוויטות, אחוז התפוסות מאוד גבוה". 20. דברים אלו מעידים על התנהלות בלתי סבירה של הנתבעת אל מול לקוחותיה כמו גם אל מול בית המשפט. 21. התחמקות הנתבעת ממתן תשובות לגבי ידיעתה מתי היו אמורות להתבצע העבודות, מידע אשר ודאי שבידיה, מעידה על נסיונה להסתיר מבית המשפט עובדות מהותיות ביחס לאופן התנהלותה אל מול לקוחותיה. 22. הנימוק אשר מציגה הנתבעת לעובדה שהיא לא מודיעה ללקוחות על ביצוע העבודות - כי במלון יש 700 סוויטות - לאו נימוק הוא וטוב היה לו לא נשמע כלל. כמות האורחים במלון איננה מהווה ואינה יכולה להוות, נימוק לאי מתן הודעה להם על כי עתידים הם לבלות את חופשתם באתר עבודות שיפוץ. אמירה זו של הנתבעת מעידה כי מעדיפה היא את שיקוליה הכלכליים גרידא על פני מתן שירות ללקוחותיה. העובדה כי לנתבעת 700 סוויטות בתפוסה מאוד גבוהה מחייבת דווקא היערכות המתאימה לכמות כזאת של אורחים. לרבות היערכות למתן הודעות מתאימות על עבודות במקום. מי שנוטל על עצמו אירוח ב - 700 סוויטות, מכללא נוטל הוא על עצמו את החובות החוזיות והצרכניות הנובעות מכך. החובה הבסיסית הינה מתן הודעה ללקוח על פגם בשירות העתיד להינתן לו. 23. אי מתן הודעה לאורח, כאשר ידוע למלון, מראש, כי מתחת לחדרו עתידות להתבצע עבודות שיפוץ אשר יכול ויהיה בהן מטרד, מהווה הפרה של חובות המלון כלפיו. בענייננו, עבודות במקום בוצעו עוד עשרה ימים לפני הגעת התובעים למלון. עבודות אלו ייתכן והתחילו קודם, וסביר כי הידיעה על הצורך בביצוען ותיכנונן היה עוד זמן מה קודם לכן. 24. אני נותן אמון בדברי התובע על כי העבודות גרמו לרעש שלא איפשר לו מנוחה. במהלך הדיון גם אישרה נציגת הנתבעת כי היו עבודות שהפריעו לתובעים. חזקה כי עבודות תשתית המבוצעות מטרים ספורים מהחדר, יש בהן מטרד של ממש. 25. בנסיבות אלו חובה היתה על הנתבעת להודיע לתובעים מראש, ולאפשר להם לכלכל צעדיהם וחופשתם. הנתבעת, בחוסר תום לב, וככל הנראה משיקולים כלכליים זרים, לא טרחה להודיע מאומה. 26. העובדה שמדובר בחופשה שנתית - 7 ימים בכל שנה, והעובדה כי מדובר בחופשה אשר מטבע הדברים מתוכננת זמן רב מראש על ידי התובעים, מקימה על הנתבעת חובת תום לב מוגברת, להודיע ללקוח על כל פגיעה בחופשתו. 27. אני דוחה את טענת הנתבעת כי התובעים לא פנו ולא ביקשו לעבור לחדר אחר. כך גם אני דוחה את טענת הנתבעת כי לו פנו ניתן היה להעבירם. אני נותן אמון בעדות התובע גם בנקודה זו. התובע העיד כי פנה לקבלה שהפנו אותו למחלקת שירות לקוחות. טענת הנתבעת על כי לא נרשמה ב"מוקד שירות לאורח" כל תלונה, הינה מטעה, הואיל ואינה רלוונטית. התובע פנה לקבלה, והנתבעת מאשרת במפורש כי אין רישום של פניה לקבלה (פרוטוקול עמוד 2 שורה 3). הכיצד מנסה הנתבעת ללמוד מאי רישום במוקד שירות לאורח על אי פניה לקבלה ? אשר להעברת התובע לסוויטה אחרת - ספק בעיני אם יש ממש בטענת הנתבעת בדיעבד כי היתה מעבירה את התובעים באופן מיידי. לטענת הנתבעת עצמה המלון היה בתפוסה של % 98. סביר כי התובעים לא היו היחידים אשר סבלו מהעבודות. מובן כי מספר ההעברות שהיתה הנתבעת יכולה לבצע מאותן "עשרות סוויטות" שהיו במרחק מטרים ספורים ממקום העבודות, היה מוגבל ביותר. לפיכך ספק רב אם להכרזתה על האפשרות להעביר את התובעים היה כיסוי בזמן אמת. 28. נציגי הנתבעת מסרו בדיון כי הציעו והם שבים ומציעים לתובעים לחזור לשהייה חוזרת. זאת לטענתם הואיל והתובע בעל יחידה "וחשוב לנו שיבוא ויהנה". אינני סבור כי יש בהצעה זו כדי להוות פיצוי ראוי לאי הנוחות שנגרמה לתובעים בשל מעשי ומחדלי הנתבעת. אם אכן הנאת התובעים עמדה לנגד עיני הנתבעת כל העת, היה עליה לפעול מראש, ולהודיע מראש לתובעים על העבודות המתוכננות ולאפשר להם לשנות את מועד חופשתם. 29. האמור לעיל עולה לכדי הפרה של הנתבעת את חובותיה מכח סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981, בדבר איסור הטעיה, הקובע כדלקמן : "איסור הטעיה 2.(א) לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה - העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה: (1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות; ..... (4) השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם;" ביצוע עבודות שיפוץ במלון מתחת לחדרם של אורחים בו הינו ענין מהותי בעיסקת הזמנת השירותים מבית המלון. משלא הודיעה הנתבעת לתובעים על כי השירות אשר אמורים הם לקבל במסגרת שהותם במלון יכול ויפגע באופן מהותי, בגין עבודות שהמלון יודע עליהן מראש, הרי שיש כאן הפרה, בין במעשה ובין במחדל, של איסור ההטעיה מכח סעיפים 2 (א) (1) ו - 2 (א) (4) לחוק הגנת הצרכן. 30. לא רק הפרת איסור הטעיה יש במעשי ומחדלי הנתבעת, כי אם גם הפרת חובת הגילוי לצרכן מכח סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן הקובע כהאי לישנא: "חובת גילוי לצרכן 4. (א) עוסק חייב לגלות לצרכן - (1) כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס; (2) כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל; אולם תהא זו הגנה לעוסק אם הוכיח כי הפגם, האיכות או התכונה או הפרט המהותי בנכס היו ידועים לצרכן. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על שירות". עבודות שיפוצים הינן ודאי פגם בשירות המחייבת גילוי על פי סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן. 31. אוסיף כי לטעמי, אי מתן הודעה לתובעים על המטרד המהותי מתחת לחדרם, אשר היה ידוע מראש לנתבעת, בשל שיקוליה הנעלמים, מהווה הפרה של חובתה על פי סעיף 39 לחוק החוזים, לקיים חיוביה הנובעים מהחוזה שבינה לבין התובעים, בדרך מקובלת ובתום לב. 32. לאור כל האמור לעיל באתי למסקנה כי הנתבעת הפרה את חובותיה כלפי התובעים. הן חובותיה החוזיות והן חובותיה על פי דין. בחוסר תום לב נמנעה היא מלהודיע להם כי אמורות להיות מבוצעות עבודות שיפוצים מתחת לחדרם, מטרים ספורים ממנו, ובשל כך נגרמו להם אי נוחות ואבדן הנאה מהחופשה שתכננו. לפיכך על הנתבעת לפצותם בגין מלוא נזקיהם כפי שיפורט להלן. 33. התובעים שילמו בגין שבוע הנופש סך 2,076 ₪, אשר הוא התשלום השנתי. בנוסף, שילמו סך 945 ₪ בגין שינוי מועד הנופש. כן הוצגו בפני קבלות על טיסות של משפחת התובעים על סך 924 ₪ + 945 ₪. סך כל ההוצאות דלעיל - 4,890 ₪. 34. בנוסף נתבע פיצוי בגין הצורך לשהות מחוץ למלון ועגמת נפש. אני נותן אמון בטענות התובעים כי נאלצו לשהות מחוץ למלון, ואף שלא הוצגו לי קבלות לענין זה, סביר כי נגרמו להם בשל כך הוצאות. כמו כן, זכאים התובעים לפיצוי נוסף בגין עגמת הנפש אשר נגרמה להם עקב מעשי ומחדלי המלון. התובעים הגיעו לנופש מהצפון, תכננו חופשתם חודשים מראש, ולא זכו ליהנות ממנה. יצויין כי התובע סובל ממחלת לב ואף עבר ניתוח. 35. התובעים העמידו תביעתם על סך כולל של 8,814 ₪. עולה מהאמור לעיל כי התובעים עותרים לפיצוי בסך 3,924 ₪ בגין הוצאות נוספות על הקבלות דלעיל וכן עגמת נפש. (רכיבים אלו שונים מהחישוב שהציגו התובעים בכתב התביעה). פיצוי זה סביר בנסיבות הענין. 36. אשר להוצאות משפט - התובעים טרחו והגיעו לבית המשפט מטירת הכרמל. הנתבעת התנערה לחלוטין מכל אחריות, ועמדתה אילצה את התובעים לנהל משפט למרות ריחוק המקום ממגוריהם. התובע העיד כי הוציא כ - 1,500 ₪ בגין הטיסה והשהיה באילת בשל המשפט. יש גם להעיר כי טוב היה לו היתה הנתבעת ממתנת טענותיה והתבטאויותיה כנגד לקוחותיה התובעים, ובוחנת התנהלותה היא אל מולם, לפני שהטיחה בהם האשמות חסרות בסיס בדבר תביעה קנטרנית כאמור לעיל. כל אלו יש להביא בחשבון בעת פסיקת הוצאות. 37. אשר על כן אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעים, בתוך 15 יום מהיום, סך 8,814 ₪, ובנוסף הוצאות משפט בסך כולל של 2,000 ₪. ככל שלא ישולם הסך האמור במועדו, ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. בית מלוןבתי מלון (תביעות)