פסק דין עניינה של תביעה זו רכישת מערכת ג'אקוזי משפחתית על-ידי התובע מאת הנתבעת מס' 1. אין חולק כי מערכת ג'אקוזי זו לא הותקנה, סופו של דבר, אצל התובע, המחלוקת היא אודות נסיבות רכישתה. לדברי התובע, ביולי 2006 הוא חיפש מערכת ג'אקוזי ולפיכך פנה אל הנתבעת מס' 1 ומנציג מכירות העונה לשם שרון קיבל הסברים מפורטים אודות מערכת רגילה בה חפץ, הובהר לו כי יוכל לבחור את תצורת המערכת על-פי רצונו ודרישותיו (סוגי ג'טים, מספרם, תוספת ידיות אחיזה וכו'). לאחר מספר ימים, כך ציין, ביום 10.7.06 פנה אליו, טלפונית, נציג אחר של החבר, בשם דני וקנין והציג בפניו את עלות המערכת. נכון, כך מאשר התובע כי בהזדמנות זו מסר את פרטי כרטיס האשראי שלו לנציג המכירות, אך ביקש במפורש ואף התנה את החיוב בכך, שיסופקו לו פרטים מדוייקים של המערכת, לשם אישורו הסופי. חלפו מס' ימים ואל התובע, כך סיפר בתביעתו, פנתה נציגה של הנתבעת 1, על-מנת לתאם מועד אספקה למערכת, אלא שהוא הבהיר לה, כי אין בכוונתו לעשות כן בטרם שיאשר את תצורת המערכת ולצורך כך ביקש כי דני וקנין יידרש לעניין. ביום 16.7.08 בהיותו בשדה התעופה, התברר לתובע, כך ציין, כי חשבון האשראי שלו נחסם עקב ניצול האשראי במלואו, וזאת עקב עסקת רכישת המערכת בסך 20,000 ₪ לזכות נתבעת 1. משדה התעופה יצר התובע קשר עם ריקי ממחלקת החשבונות של נתבעת 1 וביקש לבטל את העסקה על-מנת שהאשראי ישוחרר (כך הוא מציין גם בכתב תביעתו), ומסר לה כי יסדיר את העניין עם שובו ארצה, אך ריקי הבהירה כי רק מנהל המכירות יוכל לבצע את הביטול. לפיכך, כך ציין התובע, פנה לדני וקנין, הסביר לו את המצב ואף עמד על כך כי ישלח לו בפקס את מפרט התצורה של המערכת המוזמנת. לדברי התובע, במעמד שיחה זו, הודיעו דני וקנין כי יבטל את העסקה וישלח אליו בפקס את התצורה המבוקשת. במהלך שהותו בחו"ל ומשבקשתו לא מולאה, פנה התובע פעם נוספת לנתבעת 1 וכן שוחח טלפונית שוב עם מר וקנין, זה האחרון חזר על דבריו ועל הבטחתו וביקש מהתובע כי ישלח לו בפקס בקשה לביטול העסקה. התובע עשה כפי שנתבקש וביום 24.07.06 שלח פקס כאמור. מסתבר שגם הודעה זו לא הועילה והעיסקה לא בוטלה ועל-כן פנה התובע בשלישית לדני וקנין, אלא שהפעם נדרש לשלם 30% מערך העסקה על-מנת להביא לביטולה. מסתבר, כך עולה מכתב התביעה ומטיעוני התובע בביהמ"ש כי כל פניותיו ובקשותיו אל הנתבעת 1 לא הועלו והתשלומים המשיכו לרדת מחשבונו באמצעות חברת האשראי "ישראכרט" - שהיא הנתבעת מס' 2 - על אף בקשותיו ועל אף שמוצר לא סופק לו. אין חולק כי התובע פנה גם אל הנתבעת מס' 2, הודיע לה כי ביקש לבטל את העסקה ועל-כן ביקש כי תפסיק לגבות ממנו את התשלומים. הנתבעת 2, מסרה לו לאחר בירור הענין עם נתבעת 1, כי תמשיך בגביה, שכן הנתבעת 1 הבהירה לה, שהזמנת המערכת היתה על-פי דרישה מיוחדת של התובע, המערכת יוצרה במיוחד עבורו ועל-כן, הגם שלא סופקה לו, היא נשמרת במיוחד עבורו. על-כן, עוד בטרם הדיונים, ביקשה הנתבעת מס' 2, בקשת סילוק על הסף בשל העדר עילה נגדה. הוחלט כי עניינה של נתבעת זו יידון, במהלך הדיון, במאוחד עם עניין התביעה כולה. עיקר הגנתה של הנתבעת 1 כנגד טענותיו של התובע בכך שהמערכת הותקנה על-פי דרישתו המפורשת ובהתאם לצרכיו המיוחדים וכי בכך הפכה מערכת זו למערכת מיוחדת עבורו ולא "כמוצר מדף" אשר ניתן לבטל עיסקאות בגין מכירתו ולשוב ולמכרו לאחר מכן לאחרים. כמו כן, התבססה נתבעת זו על הודעתו של התובע כי הוא חוזר בו, בשל מגבלות אשראי בהן נתקל ולא בשל אי אישורה של התצורה, או כל סיבה אחרת, כפי שניסה להציג בתביעתו. לתמיכה בטענותיו שלו צרף התובע שלושה מסמכים שונים שקיבל מהחברה ואכן עיון בהם מעלה תמיהה. שלושתם מתייחסים להזמנת מערכת ספא על שמו של התובע. האחד מיום 6.6.06 - תאריך שכלל אינו רלבנטי לתביעה זו וברי שבתאריך זה התובע לא הזמין מערכת כלשהי. מסמך זה מפרט פרטים על מערכת בצבע כחול, בעלת ידיות אחיזה מנירוסטה וכן מוזכר מנוף לצורך הובלה (אלו הם הפרטים המיוחדים להזמנתו של התובע, אשר לדברי נתבעת 1 הופכים את המערכת שלו למערכת מיוחדת שאינה "מוצר מדף") על מסמך זה מופיע מחיר המערכת - 20,000 ₪ וכן מצויין כי העסקה תתבצע בכרטיס אשראי וחתום עליו מנהל המכירות דני וקנין, התובע אינו חתום עליו. עוד מצויין כי תאריך האספקה הוא תוך 14 ימים. כאמור, אין חולק כי עסקה כזו, במועד זה, לא היתה כלל על הפרק ומסמך זה תמוה ביותר. מסמך נוסף נושא את התאריך 9.7.06 - ואף תאריך זה תמוה, שכן כזכור השיחה הטלפונית עם דני וקנין היתה ביום 10.7.06. גם הפעם מצוינים פרטים דומים של המערכת, במחיר 20,000 ₪. במסמך זה צויין כי העסקה תבוצע באמצעות כרטיס אשראי וכי שולמה מקדמה בסך 4,000 ₪. עוד צויין כי תאריך אספקה משוער הוא תוך 18 ימים. על מסמך זה אין חתימות כלשהן - לא של נציג המכירות ולא של התובע. מסמך נוסף - נושא את הכותרת "אישור הזמנה" - אשר כביכול הוצא בעקבות המסמך הקודם וצוין בו התאריך 11.7.06 וכן כי בתאריך זה הושארה הודעה בטלפון הנייד של התובע וכי ב-12.7.06 נערכה עימו שיחה ובה סוכם כי התובע יודיע על מועד מתאים להתקנת המערכת. גם במסמך זה צויין כי 4,000 ₪ שולמו על חשבון המערכת. לכתב התביעה צורפו מסמכים דומים משנת 2005 - בדבר הזמנה ואישור הזמנה של מערכת דומה - אף היא "אמרלד כחול" (כמו זו שהוזמנה ב-2006) שכן, אף אז התעניין התובע ברכישה כזו ועל אישרו ההזמנה מאז, מופיע רישום בכתב יד "לקחת כרטיס אשראי" וכן "בהמשך לשיחתנו הטלפונית נא לעדכן 14 יום לפני תאום מועד לביצוע". אלא שבשנת 2005 לא יצאה עסקה זו לפועל וכאמור, רק בשנת 2006 חידש התובע את חיפושיו, אחר מערכת ספא, כפי שתוארה לעיל. אמנם - ניתן ללמוד מן המסמכים של שנת 2005, כי אז להבדיל משנת 2006 לא מסר התובע את מספר כרטיס האשראי שלו, גם כשמולאו פרטי ההזמנה, אך ניתן גם ללמוד שמערכת זו - על אף צבעה ה"כחול" אינה כה מיוחדת כפי שניסה נציג הנתבעת לציין וכל שנוסף בטפסי ההזמנה של שנת 2006 למערכת הן אותן ידיות אחיזה. שלושה מסמכים נוספים אשר צורפו לכתב הבתיעה רלבנטיים לעניינו. הראשון בהם - הודעת דוא"ל מיום 17.7.06 נשלחה אל הנתבעת 1 בזו הלשון: "שלום. לדאבוני, הוגבל האשראי שברשותי. אנא בטלו העיסקה מה-10 בחודש ואני אחדשה כשאחזור מארה"ב, איני מסוגל לבצע עסקאות וכן לשלום תשלומים עקב מגבלה זו. פרטי העסקה מצויים בידי דני...חברת האשראי לא הסכימה להגדלת האשראי". המסמך השני הוא מיום 24.7.06 ונשלח בפקס אל דני וקנין וריקי מהנהלת חשבונות וכותרתו "ביטול עיסקת אשראי" וכה נאמר בו: "ע"פ בקשתכם, להלן פקס בקשה: אני דני ברקו... מבקש בזאת לבטל עסקת אשראי על סך 20,000 ₪... מחודש יולי 2007. אני מצהיר בזאת כי לא קיבלתי מחברת ג'טאיר כל תמורה/סחורה בעד העיסקה" המסמך השלישי הוא מיום 30.7.06 והוא מופנה אל חב' ישראכרט - נתבעת 2 בבקשה לביטול עיסקה עקב אי מתן שירות והתעלמות ספק. (כאמור לעיל בקשה זו נבדקה ע"י נתבעת 2 ונדחתה לאור נימוקיה של נתבעת 1). בפועל חוייב חשבונו של התובע ב-12 תשלומים שווים של 1,666 ₪. בביהמ"ש חזרה הנתבעת 1 על טיעוניה כי המערכת הוכנה במיוחד עבור התובע וכך גם נשמרה עבורו וכי רצונו לבטל את העיסקה לא היה בשל אי שביעות רצון, או אי אישור התצורה, אלא בשל קשיים אל מול חברת האשראי. מאחר שמדובר בעיסקה שסוכמה עם התובע והמערכת המיוחדת לו נשמרה עבורה, לא יכולה היתה הנתבעת 1, כך טענה, לבטל את העיסקה. העדר תמורה, הוא ללא חולק, תנאי ברור לביטול עיסקה, אלא שבענייננו, לא זו השאלה. הנתבעת 1 היתה מוכנה, בכל עת, לספק את התמורה. התובע לא חפץ בקבלת התמורה. עדיין, עומדת לו לתובע זכותו לבטל עיסקה, באם ביצע עיסקה טלפונית והתמורה לה טרם נתקבלה והוא עושה זאת בפרק הזמן הראוי. לצורך הדיון בשאלה - נניח כי עיסקה אכן סוכמה בשיחה הטלפונית שבין התובע לבין דני וקנין ועל-כן גם התובע מסר לו את מספר כרטיס האשראי שלו - כאמור, אין בכך נפקא מינה, שכן גם עיסקה שסוכמה, ניתנת לביטול - בתנאים שנזכרו לעיל. אלא, שגם באשר לסיכום העיסקה והגם שפרטי כרטיס האשראי נמסרו, עולות תמיהות, מתוך אותם מסמכים שונים אשר יצאו מאת הנתבעת 1, באשר להזמנתו של התובע ואשר אפילו צויינה בהם מקדמה של 4,000 ₪, אשר לבטח לא שולמה במעמד של שיחת טלפון וככל הנראה, לא שולמה כלל, שכן סך של התשלום - 20,000 ₪ נגבה, כאמור ב-12 תשלומים. המחלוקת שנפלה בין הצדדים - האם ביקש התובע לבטל את העיסקה כיון שלא אישר את תצורת המערכת, או שמא בשל שנקלע למצוקת אשראי, גם היא אינה הלבנטית לתוצאה הסופית - שכן אם רשאי התובע ל בטל את העיסקה והוא עושה כן בתנאים המאפשרים לו לעשות כן - דהיינו, בטרם סופקה התמורה, ותוך הזמן הראוי - כי אזי המניע האמיתי העומד מאחורי כוונתו לבטל את העיסקה אינו תנאי לנתבעת 1 לבטל את העיסקה. על כן, מבחינת העדר תמורה ואף מבחינת מועדי ההודעה - הרי שבאלה התנאים עמד התובע. נותרה לדיון השאלה, באשר להיותה של מערכת זו, מערכת מיוחדת לתובע וביטול עיסקה זו על-ידו, האם משמעותה גרימת נזק לנתבעת 1, שכן אם תמצא תשובה זו חיובית, יש ממש בתשובת הנתבעת 1, כי אין מקום להשבת כל כספו של התובע אליו. עולה ממסמכי הנתבעת 1, נראה כי הייחוד הממשי אשר במערכת זו, הוא הוספת ידיות האחיזה. אין זה סביר, כי הוספתן של אלה, הופכת את כל המערכת לכזו שלא ניתן עוד למכרה. יתר על כן, בשלב מסויים, גם הנתבעת 1 עצמה הסכימה כי לא כל הנזק של מלוא מחיר המערכת נגרם לה ודרשה מהתובע אך חלק מן התשלום - מדוע, איפוא, המשיכה לגבות ממנו את יתרת התשלומים? הנה כי כן, כך עולה מכל המקובץ, התובע ביקש לבטל עיסקה, אשר אף אם נניח לטובתה של נתבעת 1, בוצעה כדין (וכאמור - גם על כך יש תמיהות) יכול היה לבטלה, במועד שעשה כן - וטעמיו לכך - אינם רלבנטיים לענייננו באם עמד בכל תנאי הביטול. הגם שהתובע הודיע בכמה הודעות על ביטול העסקה, עמדה הנתבעת 1 על העיסקה וסרבה לבטלה. את הנימוק העומד בסירובה - עלי לדחות מתוך האמור לעיל, שכן כפי העולה מכל המקובץ, אך שינוי מזערי ולא מהותי בוצע במערכת כדי להתאימה לדרישתו של התובע ואין בכך כדי להפכה למערכת בלתי שמישה לחלוטין ועל כל פנים, אפילו לטענת הנתבעת 1, אין בכך כדי להביא לגביית מלוא המחיר ממנו. בשל טעם זה, של נתבעת 1, שהמערכת מיוחדת לתובע וגם נשמרת עבורו ועל-כן העיסקה לא בוטלה - המשיכה נתבעת 2 - חברת האשראי, בגביית הכסף מהתובע. מאחר שנתבעת 2 אינה האחראית במישרין לכך ואינה צד לעסקה זו - אין לחייבה בתשלומים לתובע. באשר לנתבעת 1 - היה עליה לכבד את בקשת התובע לביטול העיסקה ובוודאי שלא היה עליה לגבות ממנו את יתרת התשלומים, מעבר למה שהיא דרשה ממנו כ"פיצוי" לביטול העיסקה. נכון, שגם לתובע אחריות מסויימת למצב שנוצר, בכך שמסר את מספר כרטיס האשראי שלו ובכך שלא עמד על כך, שראשית יאשר כל פרט ופרט, בטרם ייתן את מספר הכרטיס וכך תרם למצב זה משביקש לבטל את העיסקה רק לאחר שהועברה כבר לחברת האשראי ולכשנודע לו שנקלע בשל כך למצוקת אשראי. "תרומתו" למצב זה, תבוא לידי ביטוי בכך, שתביעתו מאת נתבעת 1, הצטמצמה לכדי סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, אשר, כידוע, סמכות פסיקתו הכוללת, נופלת מן הנזק הנגרם בפועל לתובע, בשל ביטולה של עיסקה זו ובשל כך, שעד כה, למעשה, גם לא נהנה ממערכת ספא כלשהי, אשר את תמורתה שילם כבר מאז יולי 2006. אשר על כן, וכדי לפצות את התובע על נזקיו, אני מורה כי הנתבעת 1, תשלם לו סך של 17,800 ₪ וזאת תעשה במישרין לכתובתו ברחוב שינקין 12, גבעתיים עד ליום 1.6.08, שאם לא כן, יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק. פיצוייםג'קוזי