פסק דין ב- 8/5/06 הזמינה התובעת מהנתבעת רשת צל. פרטי ההזמנה כפי שנרשמו היו: צבע כחל נייבי (כהה), למשטח 628 X 628, כבלי נירוסטה מושתלים מסביב; עבור הרשת, כולל עלות התקנה, שילמה התובעת 12,471 ₪. עפ"י מסמך הצעת מחיר שבחומר - נשלחה הצעה זו לתובעת כבר ב- 1/5/06, ונרשם בה כי התקנת הרשת תבוצע עד 21/5/06. ב- 22/5/06 כתבה התובעת לנתבעת, זאת לאחר שכבר פנתה טלפונית לאחת, חביבה, כי היא מבקשת להסיר את רשת ההצללה מיד, כיוון שהיא עוזבת את הארץ למחרת. הרשת שקבלה, לטענתה, אינה זו שהזמינה: צבעה אינו כחול נייבי, היא קטנה מידי ואינה מתאימה לפרגולה בביתה. צורת תפירתה אינה עונה לציפיותיה, והרשת מכערת את הבית. באותו יום כתבה מכתב נוסף, ובו ביום הוציא מנהל הנתבעת, מר צוברי, מכתב תשובה בו התחייב לקבוע פגישה עם התובעת ובעלה ולעשות כמיטב יכולתה של החברה להשביע את רצונם. ב- 5/7/06 התקיימה הפגישה המובטחת, וצוברי כתב מסמך הסכם חדש לפיו:"יפורק המפרש שהותקן. תותקן במקומו יריעה חדשה צבע כחול כהה נייבי. התובעת הוסיפה, לטענתה על דעת צוברי, "3 תפרים שוים לאורך". מסביב יתפרו תעלות ובתוכן יוכנס מוט נירוסטה (קודם נרשם אלומיניום - והמלה נמחקה). היריעה תמתח ל- 4 צדדים, תחובר לטבעות קיימות באמצעות חוט מיוחד (מצנחים) צבע לבן עובי 8 מ"מ (נרשם במקור 8-6, ו- 6 נמחק). השאיפה להגיע לסימטריה מלאה ושהמרחק שיתקבל בין היריעה לבין הטבעות יהיה 10 ס"מ, אבל הלקוחה מבינה שקשה להגיע לדיוק מירבי לכן מובן בין הצדדים שהמרחקים יכולים לנוע בין 7-13 ס"מ, כאשר אנחנו נעשה כמיטב יכולתינו להגיע לסימטריה. לאחר קבלת היריעה ואשורה ע"י הלקוחה לא תהיינה עוד תביעות או טענות כלשהן". כיוון שהתובעת נמצאת מידי פעם תקופות ממושכות בחו"ל, ולא הייתה מוכנה כי היריעה תורכב בהעדרה, והנתבעת לא עמדה בלוח זמנים להרכבה - סוכם בשיחה ב- 31/8/06 כי היריעה תורכב עד 15/9/06, אך הנתבעת לא עמדה במועד, והתובעת הציעה ב- 3/9/06 לבטל את העסקה - בכפוף לכך שיוחזר לה מלוא הסכום ששילמה, וחזרה על הצעתה זו ב- 15/9/06 ושוב ב- 21/9/06, אך הצעותיה לא נענו. ב- 28/1/07 פנתה שוב לנתבעת וביקשה להרכיב רשת הצללה בהתאם להסכם מ- 5/7/06, שלא מומש כחצי שנה, זאת עד 20/2/07. ב- 14/2/07 הגיע הנתבע עם יריעה אך התובעת סרבה לאפשר הרכבתה, כיוון שלא עמדה לטענתה, בדרישות שסוכמו ביולי 2006. צוברי פנה אז בהפצרה לדיויד - בעלה של התובעת, שישפיע על אשתו לקבל את היריעה שהביא ואם לא תתקבל על דעת התובעת יחליף אותה באחרת. השניים נעתרו לצוברי - והוא הרכיב את היריעה החדשה, ומיד נאמר לו ע"י התובעת כי היריעה אינה מתאימה. הנתבעת לא דאגה להסיר את היריעה, ובשלב מאוחר יותר עשתה זאת התובעת בעצמה, ובהעדר הסכמה מצד הנתבעת לבטל העסקה או לנסות שוב להתקין יריעה עפ"י הדרישות - הוגשה תביעה זו. טענותיה של הנתבעת בעניין היריעה השנייה הנן כדלקמן: א. א. לא נתפרו תעלות סגורות מסביב באופן שהמוטות יוכנסו פנימה, והמוטות הוכנסו לתוך לולאות שחורות באופן שהם בולטים לעין. ב. ב. המוטות אינם נירוסטה אלא מוטות מגולוונים. ג. ג. היריעה תפורה מ- 2 חלקים מחוברים - שאינם סימטריים, תחת שיהיו בה 3 תפרים שווים לאורך. ד. ד. המרחק מחבורי המוטות לקיר איננו 10 ס"מ, עפ"י הרצוי, ואף לא 7-13 ס"מ עפ"י המובטח, אלא 30 ס"מ בחלקים מסויימים. התובעת, כמובן, לא נתנה את אישורה ליריעה זו - לפיכך אין היא מחוייבת, עפ"י המשפט האחרון להסכם בין הצדדים, שלא להעלות טענות ולהמנע מכל תביעה. הנתבע התייחס גם לטענותיה של התובעת כלפי היריעה הראשונה וטען כי לא רואים היטב בצלום את הצבע של אותה יריעה - אך גם היא הייתה כחל נייבי כהה, עפ"י ההזמנה, ולמרות זאת תוך כוונה הוגנת לרצות את התובעת - קבל על עצמו אחריות להחליף את היריעה. לעניין היריעה השנייה: התובעת הוסיפה אכן 3 תפרים - אך ויתרה עליהם כשאמר לה שאיננו מסוגל לבצע 3 תפרים, ותפר 2 חלקים סימטריים בדיוק. הלולאות השחורות - זוהי התעלה . התובעת הציעה להשתמש במוטות נירוסטה שהיו לה בבית - אך הם לא היו מתאימים - לכן השתמש במוט מגולוון, מה גם שמוטות נירוסטה דקים מידי ויכולים להתכופף. אין, לטענתו, מרווחים של 30 ס"מ בין היריעה לטבעת, וגם אם המרווחים גדולים יותר או פחות - זה לא רלוונטי, שהרי הוא מוכר יריעות הצללה - לא קונפקציה, והיריעה עמדה במטרה לה היא מיועדת, ללא קשר ליופיה - שהוא בעיני המתבונן. למראה התמונות שהוצגו - קשה להבין את טענתו של צוברי כי הרשת הראשונה תאמה בצבעה את ההזמנה, בנוסף למרכיבים נוספים שלא היו מותאמים, שכן הרשת איננה נראית מתוחה עד קצוות הפרגולה. לא חסד עשה, איפא, צוברי עם התובעת בכך שהסכים לתקן את המעוות, ואם היה מסכים בזמנו לבטול העסקה - היה, מן הסתם, ממזער את נזקיו, לעומת הנזק שגרם לעצמו בכך שעשה את העבודה מחדש, אך גם בזו הפעם - ולמרות שהוא עצמו, ובצדק, נסח בקפדנות את דרישותיה של התובעת - לא עמד בהן. אכן, התובעת התגלתה לו כלקוחה קשה, כהגדרתו, מקפידה מאד בפרטים קטנים, ומדגישה את הצד האסתטי של העבודה - בנוסף לצד הפונקציונלי, כמובן מאליו. ביתה של התובעת הנו וילה מפוארת, כהגדרתה, ובהתאם לרמת הבית - דרשה שתראה גם יריעת ההצללה. כל טענותיה של התובעת בעניין היריעה השנייה, כפי שפורטו, הוכחו: הבד מורכב מ- 2 חלקים, והתובעת לא הסכימה לשנות מדרישתה ל- 3 חלקים, ואם הייתה מסכימה היה על הנתבע לבצע שנוי בהסכם החתום, ביודעו בפני מי הוא עומד. עפ"י התמונה ניתן להתרשם כי מדובר ב- 2 חלקים שאינם זהים בגודלם, אף שהתובע טוען כי מדובר בחלקים שווים. המוטות אינם נירוסטה, כפי שנדרש, והתובעת הוסיפה כי המוטות המגולוונים גרמו נזק לבית. המרחקים מחבורי המוטות לקיר עולים באופן משמעותי על 13-17 ס"מ, ודאי על 10 ס"מ. לא נתפרה תעלה מסביב שבתוכה היו צריכים להיות מוכנסים המוטות. פרט לצבע היריעה שהפעם היה אכן, כנדרש, כחול כהה, לא עמדה הנתבעת באף אחת מהדרישות, לפיכך, גם עפ"י ההסכם הייתה חשופה לטענות כפי שהופנו אליה, ומשלא נענתה - הוגשה בדין תביעה זו, לבטול ההסכם. הנני מחייבת, איפא, את הנתבעת לשלם לתובעת 12,471 ₪ וסכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה ממאי 2006 ועד לתשלום בפועל ועוד 500 ₪ הוצאות בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל. היריעות והאביזרים האחרים עומדים לרשות הנתבעת. פיצוייםשאלות משפטיותמוצר