פסק דין 1. זוהי תביעה קטנה שהגישו התובעים, צבי לייבוביץ ורחל קומפורט, כנגד הנתבעת, חנות מוצרי חשמל חצי חינם בע"מ, לתשלום סך של 17,800 ש"ח, בטענה כי כאשר ביקשו לבטל הזמנה שביצעו ממנה לרכישת שלוש טלוויזיות בעלות של 17,000 ש"ח, יומיים לאחר ביצועה, גבתה מהם הנתבעת דמי ביטול בשיעור של 15%. ביום 19.12.2007 הגישה הנתבעת תביעה שכנגד בגין הוצאות המשפט שנגרמו לה בעקבות התביעה שהגישו התובעים. 2. התובעים הגיעו לחנות ביום חמישי בשבוע, בשעות הערב. לטענתם, הם ביקשו לרכוש שלוש טלוויזיות, והמוכר בחנות שכנע אותם להחליף את אחת מהטלוויזיות לטלוויזיה מסוג יקר יותר, ובסופו של דבר הם הסכימו לכך. לדברי התובע: "יצאנו מהחנות ולא היינו שלמים עם ההחלטה, קראו לנו לשוב, השעה היתה מאוד מאוחרת. הובטח לנו שהטלויזיה הזאת יותר טובה והחלטנו לבצע את ההזמנה וחתמנו על ההזמנה. הוסבר לנו במפורש שההזמנה לא תצא לפני יום ראשון, זה היה ביום חמישי בשעה 21:00 בערב. לא היינו שלמים עם ההזמנה ולכן שאלנו מתי ההזמנה תצא. ביצענו את ההזמנה. ביום ראשון, אחרי שעשינו בירור לגבי הטלויזיה הזאת, החלטנו לבטל את ההזמנה ולדחות אותה למועד מאוחר יותר. זה היה ביום ראשון בבוקר, התקשרנו, שלחנו פקס', הגענו פיזית. לדעתי, לא נוצר לו שום נזק, הוא לא הוכיח נזק ולכן לא מגיע לו כסף" (הדגשה שלי - ש.ש.) (ראה בעמוד 2 לפרוטוקול). לטענתם, השלט בדבר מדיניות החזרת טובין שהיה תלוי בחנות, היה קרוע ומוסתר. עוד לגרסתם החזיקה הנתבעת את מלוא סכום העסקה בסך של 17,000 ש"ח במשך חמישה חודשים והתעלמה מפניותיהם בנידון להשיב להם את כספם. גם הסכום שהושב להם, לא הושב במלואו, אלא הופחתו ממנו 15% שנותרו בידיה של הנתבעת (2,550 ש"ח). מנגד, טוענת הנתבעת כי על פי מדיניות החזרת המוצרים שנהוגה בחנותה, ביטולה של עסקה מותנה בתשלום 15% מסכום ההזמנה, והדבר מצוין הן בשילוט שמופיע בחנות, והן על גבי טופס ההזמנה עצמו, ומכאן שאין כל דופי בכך שגבתה מהתובעים 15% משווי העסקה בגין ביטולה. עוד הוסיף נציגה של הנתבעת, תומר כהן, כי פעמים רבות הוא ביקש מהתובעים לקבל את פרטי האשראי שלהם על מנת להשיב להם את הסכום ששילמו בהפחתת דמי הביטול, אולם הם סירבו לעשות כן עד לאחר הגשת התביעה, וברגע שאלה נמסרו הוקטן החיוב לסכום של 2,550 ש"ח. דיון 3. אכן, על גבי טופס ההזמנה מצוין כי: "ההזמנה לא תהיה ניתנת לביטול לפני ביצוע ואספקה אלא באישור מנהל החנות. המחיר מותנה בתשלום שלא יקטן מ - 15% מסכום ההזמנה. החנות רשאית לנכות את הסכום מכל סכום כסף שבידה". בנוסף, השתכנעתי מעדותו של נציג הנתבעת כי תלויות בחנות מספר מודעות המפרטות את מדיניות החזרת הטובין של הנתבעת, ואשר עונות על דרישות הצורה והתוכן שנקבעו בסעיף 4ב לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981: "אם הם צילמו את השלט, סימן שאיכשהו הם ראו אותו. זה גם לא השלט היחיד. בחנות הזאת מצויים אולי חמישה שלטים כאלה, נמצאים ליד הפלזמות, בצד ימין של החנות... אני מעיד מתוך ידיעה אישית שיש שם שלטים נוספים... אני אישית נכנסתי לאתר של משרד התעשייה והמסחר, הוצאתי את הנוסח, את הגודל של הכיתוב, הכל. הם בחרו לצלם מה שהיה הכי קליל, בכדי שישמש להם עילה, אבל זו לא עילה. יש מספיק שלטים אחרים שהיו יכולים לראות". יתר על כן, גם על גבי טופס ההזמנה נכתב במפורש כי ביטול העסקה מותנה בתשלום של 15% משוויה. מכאן, שהנתבעת פעלה כשורה כאשר גבתה מהתובעים את הסכום של 2,550 ש"ח המהווה 15% מהעסקה שביצעו התובעים. בנוסף, אני סבור כי חזקה על התובעים, שהינם אנשים בוגרים, כי הבינו את משמעות מעשיהם, ומשחתמו על טופס ההזמנה הם הביעו את הסכמתם לתנאי העסקה, ובהם להסדר הביטול של תשלום 15% משווי העסקה. באופן דומה, איני מוצא לקבל את טענתם כי הנתבעת הסתירה מהם את העובדה שרכישת הטלוויזיה היקרה יותר אינה כדאית, שכן ברי כי היה באפשרותם לבצע סקר שוק ולהתייעץ בטרם הרכישה באשר לטיבה של הטלוויזיה (כפי שאכן עשו במהלך הסופשבוע) והחלטתם לרכוש אותה בסופו של דבר באותו יום חמישי בערב, ולא להמתין עד אשר יבדקו את כדאיות העסקה לאשורה, נעשתה מרצונם החופשי, ולפיכך אין להם אלא להלין על עצמם. עוד התרשמתי כי לפנים משורת הדין, הציעה הנתבעת לתובעים מספר הצעות לסיים את הסכסוך, בכך שתגבה מהם רק 5% ולא 15% בגין ביטול העסקה, או לחילופין שהתובעים יקיימו את העסקה ויזכו גם בשי מתנה של מיקסר (ראה המכתבים המצורפים לכתב ההגנה). כך גם שוכנעתי כי הסיבה מדוע ביטול העסקה התעכב בחמישה חודשים היתה בשל התנהלותם של התובעים, שלא העבירו לנתבעת את פרטי האשראי שלהם לצורך ביצוע הפעולה האמורה, כנראה עקב מורת רוחם מדמי הביטול שנגבו מהם. 4. אשר על כן, אין מקום לקבל את התביעה. עם זאת, אין להתעלם מהנסיבות המיוחדות של תיק זה, בהן ההזמנה בוצעה ביום חמישי בערב, ואילו התובעים ביטלו את ההזמנה ביום ראשון בבוקר, ומכאן שמתקבל הרושם כי אכן לא נגרם לנתבעת נזק רב מביטול ההזמנה, ודמי ביטול בשיעור של 15% נראים מופרזים ובלתי הולמים במקרה הנדון. הנתבעת עצמה הציעה לתובעים לשלם 5% דמי ביטול, שעומדים על סך של 850 ש"ח, ואני סבור כי זהו הסכום הראוי בנסיבות המקרה. לפיכך, ולפנים משורת הדין, אני קובע כי דמי הביטול המגיעים לנתבעת יעמדו על 5%, וכן אני פוסק לה הוצאות משפט בסך של 700 ש"ח. דהיינו, סה"כ זכאית הנתבעת לסך של 1,550 ש"ח (850 + 700). מאחר שבידיה של הנתבעת מצויים כבר 2,550 ש"ח, הרי שהיא תשיב לתובעת את הסכום של 1,000 ש"ח (1,550 - 2,550), וזאת בתוך 30 יום. טלויזיה