פסק דין עניינו של פסק דין זה בתביעה קטנה, שבאה לעולם בשל טענת התובעת כי בלעה חוט מתכת דק מאד, שהיה בחבילת איטריות שיוצרה ע"י הנתבעת. עוד לפני הגשת כתב התביעה, וגם במסגרת כתב ההגנה, הנתבעת כפרה בכך שהתרחש ארוע כנטען ובחבותה לפצות את התובעת. בדיון שהתקיים ב-17.12.07 הציגה התובעת את חוט המתכת ואת חבילת האיטריות שבה מדובר. הוסכם שבהמשך לכך תיערך לתובעת בדיקת פוליגרף, שלאחריה ניתן יהיה להשלים טיעונים, ויינתן פסק דין, על יסוד כל שיצטבר בתיק. בחוות דעת של מכון הפוליגרף מיום 8.1.08 נכתב, שלא נמצאו אצל התובעת תגובות המצביעות על אמירת שקר. למן אותו שלב החלה השתלשלות עניינים, הכוללת התנהלות פסולה ביותר מצד הנתבעת. התברר, שנציג הנתבעת יצר קשר עם מכון הפוליגרף, וכי בעקבות קשר זה נערכה לתובעת בדיקת פוליגרף נוספת. בסיכומיה הסבירה הנתבעת, כי היה זה בשל טענתה, כי לקראת חוות הדעת הראשונה לא שאל מכון הפוליגרף את מכלול השאלות שהנתבעת הייתה מעוניינת שתישאלנה. בעקבות הבדיקה השנייה התקבלה חוות דעת משלימה, אשר גם בה הגיע מכון הפוליגרף למסקנה, שלא נמצאו אצל התובעת תגובות המצביעות על אמירת שקר. בטיעונים המשלימים הוסיפה הנתבעת חטא על פשע, בכך, שבאופן החורג מן ההסכמה הדיונית הנ"ל, הרשתה לעצמה להוסיף תקליטור, אשר יש בו, לטענתה, להצביע על עניינים שונים לחובת התובעת. אין זכר בפרוטוקול, ואין כל בסיס, לטענת הנתבעת, כאילו הוסכם, כי היא זו שתנסח את השאלות שתישאל התובעת בבדיקת הפוליגרף. אדרבא, הנסיון עם מכוני הפוליגרף מלמד דווקא, כי הם שמעוניינים לנסח את השאלות, כך שגם לא סביר שהיה נקבע כי הנתבעת היא שתנסח אותן. מכל מקום, אפילו סברה הנתבעת כפי שהיא טוענת, לא היה בכך להתיר לה קשר חד צדדי עם מכון הפוליגרף, ולהביא לכך שתיערך בדיקת פוליגרף נוספת, כפי שנערכה. נמצא, שבמקום שלאחר חוות הדעת הראשונה של מכון הפוליגרף תשלים הנתבעת עם התוצאות, היא פעלה באורח פסול, אשר היה בו גם להטריח את התובעת ולביישה ללא הצדקה, וגם להביא למהלכים משפטיים מיותרים. לנוכח ההסכמה בדבר עריכת בדיקת פוליגרף ותוצאות הבדיקות שנערכו אני קובע, כי האירוע הנטען אכן התרחש. אין בטענות הנתבעת כדי להצדיק מסקנה שונה. הנזק המיידי לאחר האירוע לא היה רב, הגם שאין להקל ראש בכל הקשור בו. מדובר בתחושה רעה ובבהלה של התובעת, שהיא אשה מבוגרת וחולנית, עקב בליעת גוף זר, ובהקאה יזומה, שהביאה לפליטת אותו גוף זר. עם זאת, בפסיקת הפיצויים יש לתת ביטוי גם לאופן השלילי שבו התנהלה הנתבעת מול התובעת, מראשית הדרך ועד סופה, אשר היה בו להוסיף טורח, סבל ובושה לתובעת. לנוכח מכלול השתלשלות העניינים, יש מקום גם לחייב את הנתבעת בהוצאות בשיעור משמעותי. לאחר שקילת המכלול, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסך 5,000 ₪, למועד פסק דין זה, וכן לשלם לתובעת, בגדר הוצאות משפט, את כל ששילמה התובעת למכון הפוליגרף, ועוד סכום נוסף של 800 ₪. פיצוייםמתכתשאלות משפטיות