פסק דין תביעה זו הוגשה על סך 3,553 ₪ לפיצוי התובעת בגין נזק גוף שנגרם לה לטענתה עת ביקרה במסעדת "ספגטים" אשר בקניון קסטרא, חיפה. התביעה הוגשה תחילה נגד הנתבעת 1 בלבד נגדה ניתן פסק דין בהיעדר התייצבות, פסק דין שבשלב מאוחר יותר בוטל, וכתב התביעה תוקן ע"י צירופן של שתי נתבעות נוספות. בטרם כניסה לגופו של עניין אדון בטענות הנתבעת 1 ו-2 באשר לקיומה של יריבות בינן לבין התובעת וקיומה של עילת תביעה נגדן . התביעה הוגשה, כאמור נגד הנתבעת 1 תחילה ובמסגרת הבקשה לביטול פסק הדין, כבר אז הועלתה הטענה לפיה אין מדובר בנתבעת הנכונה מאחר והמסעדה הינה בניהולה של חברה בע"מ, הנתבעת 3, ששמה אף מופיע על גבי הקבלה שניתנה לתובעת במעמד התשלום על הארוחה שהוזמנה. התובעת לא השכילה להראות מהי עילת התביעה נגד הנתבעת 1 אישית ועל כן דין התביעה נגד נתבעת זו כבר בשלב זה להידחות וכך אני מורה. אותה מסקנה נכונה גם לגבי הנתבעת 2, שהינה החברה האחראית על מסעדות קסטרא כאשר הנתבעת 3 הינה הזכיינית שלה בסניף החיפאי בקניון קסטרא. גם לגבי הנתבעת 2 לא השכילה התובעת להראות מהי היריבות שביניהן ומהי עילת התביעה שיש לה נגד נתבעת זו. על כן, גם נגד הנתבעת 2, דין התביעה דחייה וכך אני מורה. בעל הדין הנכון מול התובעת היא אכן הנתבעת 3 שהינה המחזיקה והמפעילה של המסעדה בקניון קסטרא. לדברי התובעת, בתאריך14/04/2007 היא ביקרה במסעדה של הנתבעת, ביצעה הזמנה ומיד משהתחילה לאכול את המנה היא חשה שלא בטוב, ביקשה להחליף את המנה במנה אחרת, קיבלה מנה אחרת אך גם אז מחושיה גברו, היא הפסיקה לאכול, שילמה על הארוחה שהזמינה ועזבה את המקום. לדברי התובעת, מחוץ למסעדה היא הקיאה, נגרם לה קלקול קיבה שאף גרם לה להיעדר מעבודתה, היא פנתה למחרת היום לטיפול רפואי שם הומלץ לה על מנוחה למשך 3 ימים . אני מאמינה לתובעת כי בסמוך לאחר תחילת האוכל היא חשה באותם מחושים, אך אין בפניי אבחנה של הרעלת מזון מפורשת, אין תימוכין לטענה כי הסימפטומים מהם סבלה התובעת הם בהכרח מעידים על הרעלת מזון ולא על בעיה אחרת . האבחנה של DIARRHEA איננה מעידה בהכרח, כאמור, על הרעלת מזון ואין די בסמיכות הזמנים לבדה כדי להעיד על כך כי אכן לתובעת סופק מזון מקולקל. התובעת העידה כי לאחר שמחושיה גברו היא עזבה את המקום והיא נטלה את המנה שהזמינה ולקחה אותה לביתה. באם טוענת התובעת כי גם מנה זו הייתה מקולקלת, לא נעשה דבר לביצוע בדיקה ולו מינימאלית אודות איכותה של אותה מנה. אין לי די בעדות התובעת, שכפי שכבר ציינתי הייתה אמינה עליי במובן זה שמחושיה החלו במסעדה, אך כאמור אין בכך די כדי להוכיח כי הסיבה לאותם מחושים היא אוכל מקולקל שהנתבעת סיפקה. משלא הרימה התובעת את הנטל להוכיח כי אכן הסיבה למיחושיה, היא אוכל מקולקל שסופק עי הנתבעת, לא נותר אלא להורות על דחיית תביעתה וכך אני מורה. בנסיבות העניין, אינני רואה מקום לעשות צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. בקשת רשות ערעור תוך 15 יום. אוכל (תביעות)