להלן תקציר נרחב של פסק דין שניתן ע"י השופט טננבוים אברהם בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים העוסק בנושא תביעה על הזמנת חבילת נופש - חדרים מרוחקים, תקלות בחשמל, מיזוג, מקררים בסיס המחלוקת בין הצדדים: התביעה קשורה לתופעה חוזרת ונשנית שעיקרה כדלקמן: אנשים פונים לסוכנות נסיעות פלונית ומזמינים חבילת נופש. הסוכנות נסיעות יוצרת קשר עם ספק תיירות ישראלי ומזמינה ממנו חבילת נופש. ספק התיירות הישראלי יוצר קשר עם ספקי התיירות בחו"ל (טיסות, מלון וכו') ומזמין ממנו את החבילה. כל עוד הכל כשורה וכל הצדדים ששים במקחם הרי אין כל בעייה. הבעיה היא במקרה שבו ישנו כישלון תמורה כל שהוא של הלקוח. קרי, תקלה או ליקוי בטיסות ו/או במלון וכיוצא באלה. או אז מטילים הגורמים הנ"ל אחריות האחד על השני ועומד הלקוח מול דלתיים סגורות. סוכנות הנסיעות תטען כי האחריות היא על ספק התיירות בארץ. ספק התיירות בארץ יפנה אותו לספק התיירות בחו"ל וכן הלאה ויש גם את חברת התעופה, המוביל האווירי, בית המלון, ועוד השאלה היא מהי אחריותם של ספקי השירות לתקלות וליקויים בחבילת השירות? כפי שנראה להלן, על ספקי השירות חלות חובות מכח דיני החוזים, דיני הצרכנות, דיני התיווך וכדומה. חובות אלה יש בהם כדי להטיל אחריות ביחד ולחוד על ספקי השירות ולפצות את הלקוח. ונעיר כי התניות הרבות והמכלילות שבחוזים הם תנאים מקפחים וממילא אין להתייחס אליהם. ונדגיש כי גם סוכנויות הנסיעות וגם הספקים אינם יכולים להיות אחראי לכל תקלה ובעיה לא משמעותית, וקשה לקבוע מסמרות בדבר רמת הפירוט שאחראים לה סוכניות הנסיעות והספקים. אך בכל מקרה, באירוע שלפנינו נחה דעתי כי התובעים לא קיבלו את אשר מגיע להם ולכן יש לפצותם, והכל כפי שיפורט העובדות: התובעים רצו לחגוג את "חתונת הזהב" של הוריהם. לצורך האירוע פנו לחברת "נופש ישיר" (להלן: "נופש ישיר ") על מנת להזמין חופשה. פרטי החופשה כללו מלון בבודרום, 4 כוכבים, כולל טיסות. ההזמנה הייתה לחמישה עשר אנשים וכללה ששה חדרים. בשל חשיבות המאורע, כמות האנשים והגלאים, התובעים הזמינו את החופשה מבעוד מועד. וכן הציגו והדגישו בפני נציגי נופש ישיר מספר דרישות. בין היתר וכיוון שהצטרפו לחופשה ילדים קטנים ביקשו התובעים כי החדרים יהיו צמודים לרבות דלת מקשרת בחדרים מסוימים לא זו אף זו שהחדרים שקיבלו היו מרוחקים זה מזה ונעדרו דלתות מקשרות. כי אם גם מצב החדרים היה בכי רע. בחדרים מסוימים החשמל לא עבד ו/או המזגנים לא עבדו ו/או המקררים לא עבדו וכולי לאחר דין ודברים עם נציגי המלון הוחלפו לתובעים 2 חדרים אך המצב נשאר בעינו וגם שני החדרים האחרים היו בלתי ראויים כמו קודמיהם. בין השאר, ובשל העובדה שהדלתות המקשרות בחדרים לא נפתחו הגיעו פועלי המלון לתקן את הדלתות בשעה 12 בלילה. פועלי המלון ניסו לתקן גם את שאר הנזקים כגון המקררים והמזגנים אך ללא הועיל לאור האמור, יצרו התובעים קשר עם נציגי קשרי תעופה (ספקית השירות, להלן: "קשרי תעופה בע"מ"). התובעים הסבירו את המצב ואת מורת רוחם וכן כי אין ברצונם להישאר במלון הנוכחי. לאחר בירורים רבים בנושא, ביום למחרת בשעות אחר הצהרים, חזר נציג קשרי תעופה בע"מ לתובעים. נציג הנתבעת ציין בפני התובעים כי ישנו מלון אחר, חמישה כוכבים, מרוחק מהעיר בודרום וכולל תוספת במחיר. זאת ועוד, מנכ"ל המלון ששהו בו דרש מהתובעים כי ישלמו קנס של 500 דולר בשל עזיבתם המוקדמת. ואם לא די בכך, בשל מרחק המלון האחר נאלצו התובעים להשכיר מיניבוס שייקח אותם בעלות של 150 דולר. ומכאן התביעה שלפנינו גדר המחלוקת וטענות הצדדים: התובעים טוענים כאמור לעיל כי הינם משפחה דתית לאומית ערכית שכל מטרתה הייתה לעשות נסיעה חד פעמית עם כל המשפחה לרגל האירוע של הוריהם. במקום זה כל חוויתם נהרסה, הפסידו יום וחצי מתוך הארבעה על מנת להחליף חדרים, להחליף מלונות, לבצע שיחות וכו'. התובעים מוסיפים כי את המלון החלופי קיבלו רק בשעה 19:00 ביום השני וכן נאלצו לשלם קנס על מלון שלא נתן להם את התמורה הנאותה. לדידם, הנתבעות חבות כלפיהם כלקוחות באחריות וחובת זהירות. התובעים תובעים את הקנס ששולם והמיניבוס שנאלצו להשכיר. כמו כן, תובעים את היום וחצי שהפסידו מתוך ארבעת ימי החופשה ועוגמת נפש טענת הנתבעות: נופש ישיר מטילה את האחריות על ספקית השירות בארץ, קשרי תעופה בע"מ. לטענתה, ביצעה את ההזמנות במסירות, נאמנות וללא דופי. במעשיה הסתמכה נופש ישיר על פרסומי סיטונאי התיירות השונים. לפיכך במידה וישנה בעיה במלון , מקור הבעיה בתיאור ספקי השירות כפי שנמסר לנופש ישיר. כמו כן, לדידה, משמשת היא אך ורק כמתווך בין התובעים לספקי התיירות וניזונה מהמידע שמקבלת מהאחרונים. על כן התביעה צריכה להיות מופנית לספקים אלה ולהם בלבד. נופש ישיר מוסיפה כי תפקידה מתחיל ונגמר בהזמנת המקומות, קבלת אישור בגינם ומסירת מסמכי הנסיעה. כמו כן, התובעים חתמו מולה כי נופש ישיר אינה אחראית לפעילות המלון היומיומית ו/או השירותים הניתנים בו ותקינותם. יתר על כן, רמת המלון נקבעת ע"פ דרג הכוכבים שנקבע לפי סטנדרטים של משרד התיירות המקומי, קרי, הטורקי. עוד מוסיפה נופש ישיר כי התובעים לא יצרו עימה קשר לעניין הנזקים שטוענים להם אלא בדיעבד ועל כן הפרו חובתם להקטנת הנזק. וכן טוענת כי הסכום אותו תובעים התובעים הינו מוגזם וחסר תום לב היות וחופשת הנופש נוצלה במלואה קשרי תעופה בע"מ מטילה את האחריות בעניין הן על נופש ישיר והן על ספקי התיירות בחו"ל. לטענתה, הזמנת החופשה, פרטיה ודרישותיה המיוחדות נאמרו מול נופש ישיר . כמו כן, התובעים קיבלו כל מה שהזמינו, לרבות הטיסות, המלון שהזמינו, מספר הלילות שביקשו ובסיס של "הכל כלול". משכך הכיצד יוכלו כעת לתבוע כישלון תמורה מלא? זאת ועוד טוענת קשרי תעופה בע"מ כי משביצעה את ההזמנה וקיבלה האישורים הנדרשים, אין היא מחויבת יותר והאחריות היא על ספקי התיירות בחו"ל. כמו כן, טוענת כי היא משווקת את נתוני המלון כפי שמגיעים אליה מהספק המקומי בחו"ל, משרד התיירות המקומי ומהמלון עצמו. על כן כשל באחד מהפרסומים של הספק המקומי אינו באחריותה ועניין זה צוין בטופס "האחריות ותנאי ההתקשרות" (להלן: "הטופס") לעניין דרישת החדרים הצמודים. ע"פ הטופס עניין זה הוא בבחינת "בקשות מיוחדות" (סעיף 19) ואין הנתבעת מתחייבת לגביהם מראש. קשרי תעופה בע"מ הוסיפה כי ככל שהעניין נוגע להנאה או העדר הנאה סובייקטיבית של התובעים אין לה שליטה על כך. לעניין הסכום ששילמו התובעים טוענת קשרי תעופה בע"מ כי התובעים הועברו למלון 5 כוכבים שמטבע הדברים עולה יותר ממלון 4 כוכבים. כמו כן, הסכום שנטען גבוה מזה ששולם בפועל התנאים המקפחים בחוזה מבוטלים: הנתבעים טענו כי ישנם תנאים בחוזה המשחררים אותם מאחריות. אכן,בין ספקי התיירות/שירות (להלן: "הספקים") ולקוחותיהם ישנה מערכת יחסים חוזית על כל המשתמע מכך. כך למשל תחול על הספקים חובת תום הלב (ראה דבריו של כב' השופט (בדימוס) שטרסמן בתק 3148/06 אלון בורנפלד ואח' נ' הדקה ה-90 בע"מ, איסור הטעיה וכיוצא בזה. לא זו אף זו כי בין הצדדים ישנו חוזה אחיד. תנאיי חוזה אחיד זה יכול ויקפחו את הלקוחות באופן שאינו סביר ובאופן שידרוש התערבות בית המשפט לצורך האמור ראה סעיף 3 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: "החוק"): 3. תנאי מקפח וביטולו - בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח) היינו, לבית משפט סמכות לבטל או לשנות הוראה בחוזה אחיד אשר יש בה כדי לקפח את הלקוח באופן שנותן לספק יתרון בלתי הוגן עליו. כמו כן, החוק קובע בסעיף 4 מספר חזקות המעבירות את הנטל לצד השני להוכיח אחרת. לעניינינו יפה חזקה 1, שזו לשונה: 4. חזקות - חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים : (1) תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהיתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו תנאי, או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהיתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי. אשר לכן אני קובע כי התנאים המגבילים שהוצגו לי על ידי הנתבעות הם תנאים מקפחים וממילא אין להתייחס אליהם מעמדם של ספקי התיירות וחובותיהם כלפי הלקוח: מעבר להיות התנאים מקפחים, הרי נקבע בפסיקה כי קיימת מעין חובת נאמנות בין סוכן הנסיעות ללקוחותיו. ראו בעניין הנ"ל ראה תק (ת"א)7384/02 רבין נ' עקיבא טורס, שם נקבע כי: קיימת חובת נאמנות בין הסוכן ללקוחותיו, אשר אינו יכול לחסות תמיד תחת כנפי הטענה "מתווך הנני - ואחראי אינני היטיב לתאר את המצב כב' השופט שטרסמן בעניין תק (פ"ת) 2993/05 ויסוצקי נ' איסתא ישראל בע"מ 22/5/06), שם קבע כי: הטענות הסתמיות בדבר היות הנתבעות "מתווך" בלבד בין התובעים - בפרשה זו ובדומות לה - שאין עליו כל אחריות בהתקשרות עם נוסעים לחו"ל, אינן ראויות עוד להישמע בעידן, שבו תום הלב הוא יסוד מוסד בהתקשרות חוזית בין צדדים... הטענה שאין לנתבעות שליטה על הספק המקומי, אף היא לאו טענה היא. אם אין להן כל חובה כלפי התובע, לכאורה גם אין להן כלפיו גם זכויות ותפקידן של הנתבעות נעשה כמעט מיותר בימים אלה, כשכל נוסע יכול לבחור לעצמו את המלון שבו ירצה לשהות באמצעות האינטרנט". אם כן, חובותיו של סוכן הנסיעות, ככל נותן שירות רגיל, נובעות מתניות החוזה, אלו המפורשות או אלו שמכללא, הנגזרות מעקרון תום הלב. יש לבחון אפוא את רמת השירותים, אשר סופקו בפועל, אל מול התחייבויותיו של סוכן הנסיעות בכלים של סבירות ושל שכל ישר, תוך שימת הדעת, כי תקלות במהלך טיול או חופשה הן חלק ממציאות יום יומית, אשר אינה נגזרת בהכרח ממחדליו של סוכן הנסיעות או שהן במתחם צפייתו. מנגד, לא בכל מקרה של תקלה יהיה על הלקוח לפנות לספק השירות המקומי. בין הצדדים, הם סוכן הנסיעות והלקוח, נכרת הסכם, בו הובעו ציפיותיו הסבירות של הלקוח, כי יעשה הסוכן ככל יכולתו הסבירה, על מנת לאפשר מתן שירותי נופש כסדרם וכתיקונם, ועל כן לא יעלה על הדעת, כי כל אימת שלא סופק השירות כראוי, יפנה הסוכן אצבע מאשימה כלפי ספק השירות המקומי וישיל מעליו כל אחריות, כאילו לא היה זה הוא אשר עסק בארגונו הקפדני של השירות על פרטיו ודקדוקיו. מה לי אם יקרא זה בלשון "מתווך" ומה לי אם יקרא אך בלשון "סוכן נסיעות"? בין כך ובין כך אין באבחנות סמנטיות אלו כדי להעלות או להוריד מאומה מחובותיו של סוכן הנסיעות, הנגזרות מהסכם השירות שבין הצדדים (וראה בעניין ת.א.(ת"א) 215607/02 בן יצחק נ' חב' השטיח המעופף בע"מ בדבר חובותיה של סוכנות נסיעות, נקבע רבות בפסיקה בפסקי דין שונים שנצטט רק כמה מהם: בתק (ב"ש) 2996/06,יעקב מנשה נ' אופיר טורס בע"מ, הסוכנות והספק מציגים עצמם כבעלי ידע וכמומחים לנופשונים שונים. חובה עליהם לבדוק את בתי המלון והנופשים אותם הם מפרסמים ואותם הם מוכרים ללקוחותיהם. שאם לא כן, מדוע ייגבו כספים. הרי הלקוח המזדמן יוכל לבצע בעצמו את רכישת החופשה בעצמו ובמיוחד קל הדבר בימינו בעידן האינטרנט המאפשר הזמנת טיסות בכל רחבי העולם ואף הזמנת בתי מלון מן הארץ לחו"ל לעניין מעמדה של סוכנות הנסיעות ראה תק (ב"ש) 1860/07 שפרוני נ' מלכין אדוה. סוכנות נסיעות אינו רק דוכן למכירת כרטיסים. לסוכני הנסיעות יש מעמד ותפקיד של ממליץ ומסייע לנוסעים וכן אחריות לאמת את המידע, שאותו הם מוסרים ללקוח וזאת הן לאור דיני הרשלנות, הן לאור חובת תום הלב והגילוי הנאות בעת מו"מ לכריתת חוזה הקבועים בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973, והן מכוח הכלל הקובע איסור הטעייה בכל עניין מהותי הקבוע בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981 (ר' בעניין זה ת"ק (ב"ש) 3143/05 רוזנבאום נ' השטיח המעופף ; ת"ק (טבריה) 1280/05 שור סאס מיכל נ' איסתא ואח'). בין היתר יש לקבוע כי על הנתבעות לפעול באופן מקצועי ואחראי...הפנייה לנתבעות, כסוכנות נסיעות, מגלמת ציפייה סבירה של התובע לכך שהסוכן יעשה כל שביכולתו לסייע בהגשמת צרכיו של הלקוח. ניסיונו של הסוכן אינו ניסיונם של התובעים ראו גם בר"ע 3278/01 רענן בר טוביה נ' רג'ואן נסיעות בע"מ פ"מ תשס"א (1) 628, אשר ניתן ע"י שם קבעה השופטת שידלובסקי אור: תפקידה של סוכנות נסיעות אינו שונה מזה של מתווך, וככזאת, בהשאלה מסעיף 8(א) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו - 1996, היא חייבת לנהוג בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת ולמסור ללקוחותיה כל מידה שיש בידה בעניין מהותי הנוגע לעיסקה".כמו כן ראו תק(חי') 3523/06, וולודרסקי אלון נ' צבר תיירות נופש ואירועים בע"מ: לא יעלה על הדעת כי התובע ירכוש חבילות נופש מהנתבעת, הכוללת טיסות הלוך ושוב ולינה בבית מלון וכאשר יתקל בליקוי חמור ומשמעותי, יחסמו טענותיו כלפי הנתבעת בטענה כי אינה ספקית השירות בפועל. ונתבעת יחסים משפטיים בינה ובין הספקים בחו"ל ואין בהיותה מתווכת כדי לאיין את זכות התובע לתבוע אותה נוסף על האמור לעיל המחוקק קבע במפורש חובת גילוי נאות החלה על סוכנות הנסיעות. כך קבע בתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), תשס"ג-2003, סעיף 2 שכותרתו "חובה לגלות מידע": (א) סוכנות נסיעות תיתן למי שרוכש חבילת תיור שהיא מוכרת (להלן - לקוח) או למבקש לרכוש חבילת תיור כאמור, מידע בכתב בכל הנוגע לשירותים הניתנים במסגרת חבילת התיור. (ב) מידע כאמור בתקנת משנה (א), יימסר באופן שיאפשר הזדמנות סבירה לעיין בו לפני רכישת חבילת התיור, ככל שניתן בנסיבות הענין פרטי המידע שעל הסוכנות נסיעות לגלות מופיעים בסעיף 3 לחוק הנ"ל. כשבין השאר עליה לגלות כל הקשור למקומות הלינה, שמותיהם, דירוגם או רמתם וכו'. כשאין נופש ישיר יכולה לצאת ידי חובתו באמירה כללית כי המלון הוא 4 כוכבים כפי שעשתה נופש ישיר במקרה דנן: הנתבעות חייבות היו למסור את המידע הרלוונטי לגבי המלון, על השירותים שהוא נותן למבקריו, ולמבקריו מישראל ולא להסתפק באמירה כי מדובר במלון 4 כוכבים עפ"י הדירוג של משרד התיירות התורכי. הציפייה של התובע ממלון 4 כוכבים שיהיה ברמה דומה לזו בארץ, ואם אין הדבר כך, הרי שיש להגיד לו זאת במפורש. אין לצפות מאזרח העושה שימוש בשירותי הנתבעות, הגובות בגין כך ממיטב כספו, יהא בקי ברמות הדירוג ברחבי העולם. לשם כך בדיוק קיימות הנתבעות. על כל פנים, אין זה סביר כי התובע עשוי היה לצפות כי...לא יהיה מיזוג באזורי המלון....סוכנויות הנסיעות והספקים אחראים על הנופשים אותם מוכרים ללקוחות, ובין היתר על רמת המלון. אין לקבל מצב לפיו סוכנויות הנסיעות והספקים ישלחו את המבקשים לנפוש ברחבי העולם מבלי שתהיה להם אחריות כלפי הלקוחות. סוכנויות הנסיעות והספקים אינם יכולים לצאת ידי חובה במסירת מידע חלקי או הפניה לספק המקומי, הרי אם כך עשויה להישאל השאלה למטרת קיומן בכלל - תק (ב"ש) 2996/06, יעקב מנשה נ' אופיר טורס בע"מ מכל האמור לעיל עולה כי יצירת היחסים החוזיים בין הנתבעות והתובעים יוצרת חובות שעל הנתבעות לעמוד בהם. וכן שהפרתם תחייבנה בפיצויים. בין היתר, אין הנתבעות תוכל לחסות תחת תנאי החוזה כשהתנאיו מקפחים. וכן אין הן תוכלנה לחסות תחת "מתווך אני" כשיוצרות מצג מול הלקוח ושבידיהן הבלעדיות הידע והאמצעים ומכאן הסתמכות הלקוח בפניהן. להיפך, הצרכן מצפה כי הסוכנות והספקים יעמדו לצידו בכל בעיה שתתעורר הכרעת בית המשפט: נופש ישיר היא "הכתובת" הראשונית של הלקוח, מולה הלקוח מעלה את רצונותיו וציפויותיו. על פיהם מתכננת נופש ישיר את תכנית נסיעתו. קשרי תעופה בע"מ היא "הכתובת" המשנית המקשרת בינו לבין ספקי השירות הנוספים. ממילא הרי בכל מקרה שאין התאמה בין המצג ללקוח ולמציאות בפועל, יהיו גם הסוכנות וגם הספק אחראים לחבילת הנופש. נדגיש כי אין באמור לעיל כדי לקבוע אחריות מוחלטת על הנתבעות לכל פגם או ליקוי שאין הנתבעות יכלו לצפותו. שהרי לא כל תקלה היא ברת תביעה. לפיכך, כל מקרה יבחן לנסיבותיו שלו וע"פ התקלות שבו הנתבעות טענו כי משנהנו התובעים מחבילת הנופש במלואה שוב אין הם יכולים לתבוע בגין כשלון תמורה מלא. שכן יש בכך משום חוסר תום לב מצידם. אין בידי לקבל טענתן זו של הנתבעות. שכן באופן סביר והוגן תבעו התובעים דנן עבור יום וחצי מארבעת הימים ששהו בנופש והנזקים שנבעו מאותו יום וחצי. קרי, אין התובעים תבעו עבור כל חבילת הנופש וכל הימים ששהו שם ועל כן תביעתם מוצדקת. וכן אין היא מגלה חוסר תום לב, נהפוך הוא. זאת ועוד, טענה נופש ישיר כי התובעים לא הקטינו את הנזק שכן לא פנו אליה ישירות כשהיו בחו"ל אלא לקשרי תעופה בע"מ בלבד. גם טענה זו נדחית. הואיל ונופש ישיר בעצמה בחוזה מציינת כי "..אם חלילה נתקלת בבעיה, עליך לפנות לצוות המלון ו/או לספק המקומי.." משעשו התובעים כן שוב אין הנתבעת תוכל להלין כי לא פנו אליה ועל כך שהתובעים פעלו על פי החוזה לעניין טענת קשרי תעופה בע"מ כי אין לה שליטה על העדר הנאה סובייקטיבית. דומני כי אין בסיס אף לטענה זו, שכן המצב בעניינו היה קיצוני. מצב שבו החשמל בחדרים לא עובד ו/או מיזוג, ו/או מקרר רחוק מלהיות תקין על פי כל קריטריון. אין חולק כי עניינים אלה הם בבחינת כישלון תמורה ויוצרים העדר הנאה אובייקטיבי. שכן מדובר בעניינים בסיסיים שכל חדר במלון מספק (חשמל, מקרר, מיזוג) וכי תחושת חוסר שביעות רצון בהעדר תקינותם הינה נחלת הכלל. גם את טענת הנתבעות בדיון כי המדובר במלון 4 כוכבים שדרגתו נקבע ע"פ אמות מידה של משרד התיירות המקומי קשה לטפל. כפי שציינתי כבר לעיל, האזרח הפשוט שפונה לספק "המומחה" לא צריך לצפות כי מלון יספק לו שירות לא תקין. לא כל שכן, מלון 4 כוכבים. המצג שיוצר מלון 4 כוכבים לאדם מן היישוב הוא מלון ברמה גבוהה ולא מלון שנעדר שירותים כל כך בסיסיים. לפיכך, כשלו הנתבעות בהצגת מצג שווא כגון דא. ועל כך יחובו כלפי התובעים. נציין עוד שאין מדובר בטיול שיגרתי כי אם טיול המתוכנן על ידי שלוש משפחות להוריהם. אין מדובר בהזמנה מהירה אלא בהזמנה מורכבת של התובעים, וכאן בוודאי היו צריכים הנתבעות לגלות מקצועיות גבוהה יותר גובה הפיצוי: גובה הפיצוי שהתבקש היה 17,800 ₪ שהוא הגובה המקסימלי שהיה בזמנו לתביעות בבית המשפט לתביעות קטנות. המרכיב העיקרי של הסכום היה עוגמת נפש אך קשה לכמת עוגמת נפש וזו משתנית מאדם לאדם. אשר לכן, לאחר ששקלתי, אני פוסק באומד לתובעים את הסכום של 10,000 ₪ ככיסוי סופי ומוחלט של הוצאות תביעה זו סוף דבר: סיכומו של דבר, לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בדין ובמסמכים שהוצגו וכל האמור למעלה, אני פוסק לתובעים את הסכום של 10,000 ₪. סכום זה של 10,000 ₪ כולל את כל ההוצאות ובא לסילוק סופי ומוחלט של כל טענות התובעים בקשר לטיול. הסכום ישולם על ידי הנתבעות ביחד ולחוד תוך 30 יום מהיום. לא ישולם ישא ריבית והצמדה עד לתשלום בפועל . זכות בקשת רשות ערעור תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין לבית משפט המחוזיבית מלוןנופשמוצרי חשמל (הגנת הצרכן)סוכני נסיעות (תביעות)בתי מלון (תביעות)חשמל