תביעות נגד משרד הביטחון




ייצוג ע"י עורך דין בועדה רפואית של משרד הביטחון
חוק הנכים תגמולים ושיקום תשי"ט-1959 מעניק תגמולים למי שלקה במחלה, הוחמרה מחלתו או נחבל, בתנאי שאלו אירעו "בתקופת שירותו עקב שירותו" (הגדרת "נכות" בסעיף 1 לחוק הנכים). על פרשנותו של המונח "עקב שירותו" נכתבו פסקי דין רבים. במסגרת דיון נוסף שנערך במותב של שבעה שופטים של בית משפט זה נקבעה ההלכה החלה כיום:

בהתאם להלכה זו יש לבחון תחילה האם מתקיים קשר סיבתי עובדתי בין הנכות לשירות הצבאי. בשלב שני יש לבחון האם מתקיים קשר סיבתי משפטי. בעוד מבחן הקשר הסיבתי העובדתי נותן ביטוי לקשר סיבתי-פיזי-אובייקטיבי, הרי שעניינו של קשר סיבתי משפטי הינו בהכרעה משפטית ערכית.

בשל הרצון להקל ולהטיב עם חיילים שנפגעו בתקופת שירותם נקבעה ההלכה לפיה מחלה קונסטיטוציונלית שהתפרצה תוך כדי השירות, ונמצא כי יש קשר סיבתי עובדתי בין השירות לבין התפרצות המחלה, מייחסים את המחלה במלואה לשירות.

ישנם שלושה סוגי מקרים טיפוסיים שיכולים לבסס קשר סיבתי משפטי.

ראשית, נקבע כי יתקיים קשר סיבתי משפטי במקום שבו התפרצה המחלה לאחר שהחייל עבר סדרת אימונים קשים, או שירת במקומות חריגים ורוויי מתח, וכיוצא באלה. כן נקבע קשר סיבתי משפטי בין השירות לבין מחלה כתוצאה מתנאי אימונים רגילים, לאחר שבית המשפט ראה בהם תנאים קשים ויוצרי דאגה מעבר לצפוי בחיים האזרחיים.

סוג מקרים שני אינו קשור בהכרח במיוחדות שבשירות הצבאי, אך עניינו באירועים חריגים ויוצאי דופן שאירעו לחייל במהלך שירותו ובקשר עם שירותו, אשר בעקבותיהם פרצה בגופו מחלה קונסטיטוציונית.

סוג מקרים שלישי נסוב על מחלה קונסטיטוציונלית הפורצת בגופו של חייל במהלך שירותו הצבאי, אך בלא שכרוכה היא לא ביסוד "צבאי" ולא באירוע חריג ומיוחד. גם במקרים אלה, נקבע, לא יישלל בהכרח קשר סיבתי בין השירות לבין המחלה. עוד נקבע לעניין הקשר הסיבתי המשפטי הנדרש כי נטל ההוכחה מוטל על החייל, וכי המבחן הוא מבחן הקשר הסיבתי הקונקרטי, דהיינו האם אירוע שאירע בעת השירות בצבא או מצב שהחייל היה נתון בו גרמו בעצמם או בצירוף גורמים אחרים לפגיעה שהחייל נפגע בה. עיקרה של הלכת אביאן התמקד בשאלת הדיקותו ועוצמתו של הקשר בין השירות הצבאי לבין הפגיעה בחייל.

נפסק כי על החייל להצביע על אירוע או מצב אובייקטיביים שהיוו לטענתו גורם לפריצת המחלה, וזאת לצד היסוד הסובייקטיבי שגרם למתח מיוחד אצל החייל. כך נקבע כי אירוע טריוויאלי שקרה לחייל תוך כדי שירותו לא יוכר כגורם לפריצתה של מחלה קונסטיטוציונית.

נקבע כי למרות שהנטל להוכחת הקשר הסיבתי מוטל תמיד על התובע, הרי שבנסיבות מסוימות יועבר הנטל המשני אל שכמו של קצין התגמולים. בעניין זה הבחינה הפסיקה בין שירות קצר (סדיר או מילואים), אשר לגביו ניתן ללמוד על אופיו המיוחד של השירות מתוך תנאי המתח והמאמץ הגופני בהם שרוי החייל, הסמוכים מבחינת הזמנים לפרוץ המחלה; לבין פריצת מחלה בעת שירות ארוך וממושך, שאז אין די בתנאים הכלליים של השירות כדי להעביר את נטל הראיה לקצין התגמולים שישלול קשר סיבתי.

במקרים אלו העברתו של נטל זה מוצדקת מקום בו מצביע התובע על אירוע או שרשרת אירועים חריגה ומיוחדת בסמיכות זמנים לפרוץ המחלה דהיינו, בעניין חוק הנכים ההלכה מדגישה מפורשות כי לא נדרש דווקא אירוע חריג ויוצא דופן הגורם להתגלותה של מחלה קונסטיטוציונלית, אלא אף התנאים הכללים של השירות הצבאי הפעיל, כאשר מדובר בשירות קצר יחסית, עשויים למלא אחר דרישת הקשר הסיבתי המשפטי.

(לקבלת מידע נוסף יש ליצור קשר עם עורך דין משרד הביטחון).

פוסט טראומה עקב השירות הצבאי
הפסיקה קבעה שגם מחלות נפשיות, שנהוג לראות בהם מרכיב קונסטיטוציונלי ואשר פרצו תוך כדי ועקב השירות, יוכרו כנובעות מהשירות ככל שהן עומדות במבחנים שבפסיקה.

גם באשר למחלת הסכיזופרניה התקיים דיון ארוך בפסיקה ובסופו של יום התקבלה בבית המשפט העליון העמדה, כפי שבאה לידי ביטוי בדבריו בדנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אורית אביאן, פ"ד נו' (5) 732 (להלן: "פרשת אביאן") שמביא גם את הדברים שנאמרו בע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט פ"ד מה (5) 203 (להלן: "פרשת רוט"). בהתאם לאותה פסיקה מכירים במחלת הסכיזופרניה כמחלה שיכולה לנבוע מהשירות הצבאי, מקום שהנכה היה חשוף לפעילות רווית מתח וכו':

"הנטייה להקל עם חיילים שנפגעו בתקופת שירותם באה לידי ביטוי בולט בנושא התפרצותן של מחלות קונסטיטוציונליות. ההלכה שנתקבלה היא כי מחלה קונסטיטוציונלית שהתפרצה תוך כדי השירות, ונמצא כי יש קשר סיבתי-עובדתי בין השירות לבין התפרצות המחלה, מייחסים את המחלה במלואה לשירות, הגם שהחייל בא אל השירות כשהוא נושא את המחלה בגופו, באורח רדום כמובן. הנשיא שמגר סיכם את ההלכה בע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט (פרשת רוט), וכה היו דבריו (שם, בעמ' 210):

...שיקולי מדיניות משפטית שביסוד החוק [הביאו] להתפתחותן של הלכות המקלות עם מי שמבקש להכיר בנכותו, בנסיבות מסוימות. בית-משפט זה קבע בשורת החלטות, כי מקום שמחלתו של התובע פרצה לראשונה בעת שירותו והוכח קשר סיבתי לשירות, הרי שלמרות קיומה – עוד בטרם השירות – של נטייה קונסטיטוציונאלית אצל התובע ללקות במחלה האמורה, רואים את המחלה כאילו נגרמה כולה עקב השירות, ולא רק הוחמרה על-ידיו..." (שם בעמ' 744).

פסיקה זו מתיישבת אף עם העיקרון הפרשני הנוהג בחוקי הנכים, מכוח היותם חוקים סוציאליים במהותם ואשר על-פיו אין מדקדקים עם הנכה. וכדברי כב' המשנה לנשיא, השופט חשין בפרשת אביאן:

"אשר לחוקי הנכים – ובהם חוק התגמולים – גישת בית-המשפט היא, מאז-ומקדם, כי יש לפרשם ברוחב-לב ולא ביד קמוצה, מתוך רצון להיטיב עם הנכה ושלא להקפיד עמו. חוקים אלה ייעודם הוא להיטיב עם הנכה – בענייננו: עם נכי צה"ל – להיטיב ולגמול טוב למי ששירתו את המדינה ונפגעו בעת שירותם ובקשר עם שירותם, ועל דרך זה יפורשו ויוחֲלו.." (שם, בעמ' 743).

בית המשפט פסק כי על הצבא לקבל את החייל כמות שהוא - על מעלותיו ועל חסרונותיו, דהיינו על תכונותיו הסובייקטיביות" (ע"א 652/69 בוסאני נ' קצין התגמולים, פ"ד כד(1) 518). כי יש להביא בחשבון בסוגיה שלפנינו שיכולתו של אדם הנוטה ללקות בסכיזופרניה לעמוד בפני תנאי חיים קשים חלשה יותר משל אדם רגיל ועל כן נוטה הוא להגיב במחלה על מצב של פחד או מתח, בעוד שאדם אחר היה עומד בו... צריך להתקיים גם "משהו" בתנאי השירות (אפילו תנאי שירות רגילים שאינם כרוכים באימונים צבאיים) שיצדיק את קביעת הקשר הסיבתי בין מצבו הנפשי של התובע לבין התפרצות המחלה; אם נרצה - נוכל להגדיר "משהו" זה כגורם ה"אוביקטיבי (דנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אורית אביאן, פ"ד נו(5), 732 , 768-769 (2002)). (לקבלת מידע נוסף יש ליצור קשר עם עורך דין משרד הביטחון).





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיטורים - משרד הבטחון

  2. לוחם יס"מ - ועדה רפואית

  3. תגמולי חוסר פרנסה

  4. הוצאות נסיעה - משרד הביטחון

  5. פגיעה במהלך טיול יחידתי

  6. ערעור משרד הביטחון – מחלת ריאות

  7. תקנות שירות הביטחון הכללי

  8. דור המעבר - אנשי קבע משרד הבטחון

  9. פסיקה ועדת ליווי אגף השיקום

  10. חוזה עם משרד הביטחון – שיפוץ מבנים

  11. תביעת שיפוי של משרד הביטחון

  12. צלקות ניתוחיות - משרד הביטחון

  13. ביטול הכרה בנכות משרד הביטחון

  14. ועדות רפואיות משרד בטחון קרסול

  15. כתב אישום נגד עובד משרד הביטחון

  16. P.C.D - תביעות נגד משרד הביטחון

  17. זכות העיון במכרז של משרד הביטחון

  18. פסקי דין על פגיעת ראש אגף השיקום

  19. הכרה בפוסט טראומה - משרד הביטחון

  20. ועדות רפואית משרד הביטחון בנושא קרסול

  21. אישור שעות ליווי - ועדת ליווי אגף השיקום

  22. בחירה בין ביטוח לאומי לבין חוק הנכים תגמולים ושיקום

  23. זכאות למימון רכב מטעם אגף השיקום במשרד הביטחון

  24. גובה שכר טרחת עורך דין בייצוג בועדות של משרד הביטחון

  25. שלילת תגמולים ממשרד הביטחון עקב סירוב להגיע לועדה רפואית

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון