נזקי גוף - ייעוץ משפטי



פיצויים לקטין בגין נזקי גוף
הלכה היא ששעה שמדובר בקטין או במי שטרם גיבש את מסלול עבודתו, יש לחשב את שכרו לפי השכר הממוצע במשק, כיוון שאין לנו נתונים ברורים המאפשרים לעמוד על כושר השתכרותו המדויק. (ראה ע"א 1433/98 חמד נ' גנאיים, תקעל 99 (3) 1754). יחד עם זאת נקבע בפסיקה כי יש לסטות מהנחה זו שעה שקיימים נתונים עובדתיים אחרים שיצביעו על צפי השתכרות שונים.

בע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא, תק על (2005) (3) 3932 נפסק כי: "ככל שאדם מתבגר נצברים נתונים אודות לימודיו, תחביביו, כישוריו, התמדתו בדרך מסוימת וכיוצא באלה ולאור הנתונים הללו עשוי להתפזר הערפל בדבר פוטנציאל השתכרותו העתידי של הקטין". (לקבלת מידע נוסף יש ליצור קשר עם עורך דין נזקי גוף).

נזקי גוף בתאונת דרכים
הכלל הוא כי לא חייב להיות מגע בין כלי הרכב לנפגע ודי בכך שהתאונה תגרם כתוצאה ישירה של בהלה (ראו א. ריבלין, תאונות הדרכים תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים, (מהדורה רביעית) בעמ' 501).

"החלופה האחרונה כוללת בהלתו של אדם מעצם הופעתו הפתאומית של רכב או מנסיעתו הפרועה. אולם, בהעדר דרישה למגע פיסי, עלינו לתחום את גבולות המושג "גורם ממשי" שמתפקידו לכונן את הסיבתיות המשפטית, בהבדל מן העובדתית. לדעתנו, אין לייחס לכל מכונית המצויה בזירת התאונה אחריות למאורע, בגלל עצם העובדה שהיא הייתה גורם הכרחי (שבלעדיו אין) להתרחשות. כך, אם רוכב אופניים בשעת עקיפת מכונית, מתנגש בהולך רגל, אין לייחס אחריות למכונית הנעקפת בגלל עצם היותה אחד הגורמים לאירוע התאונה" (פרופ' י. אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (1990) עמ' 55.

יוצא, כי התנאי להכרה באירוע כתאונת דרכים בנסיבות של העדר מגע בין הרכב בו נעשה ה"שימוש" לבין הניזוק, הוא סיבתיות עובדתית ומשפטית הנלמדת מזיקה מיידית וישירה בין השימוש לבין הנזק. (לקבלת מידע נוסף יש ליצור קשר עם עורך דין נזקי גוף).

תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה – נזקי גוף
בע"א 424/82 ציון שוב נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (3.12.84) (להלן: "פרשת שוב"), נדונה השאלה האם פסק דינו של בית הדין לעבודה שקבע כי המערער נפגע בשתי תאונות במהלך עבודתו אצל המשיבה ועל כן הכיר בהן "תאונות עבודה" – מהווה השתק פלוגתא כלפי מעבידתו.

בית המשפט קבע כי "...תביעה בנזיקין, המוגשת נגד המעביד, מייחסת לו את עצם גרימת התאונה או נסיבות המטילות עליו אחריות שילוחית לגרימתה על-ידי עובד אחר (שהזיק במישרין). הדעת נותנת, שהמעביד אינו מנוע מלהעלות כל טענה, שבכוחה להדוף את התביעה על כל רכיבי העילה (למעט שאלת הניכויים, כמוסבר בהמשך). לפי השקפתי, מותר למעביד לטעון, שהתאונה כלל לא אירעה, שהרי זו עובדה חיונית לעילה הניצבת נגדו. הוא הדין בטענה, שהתאונה, אפילו אירעה, הייתה מחוץ למעגל העבודה. חריג לכך הוא אולי מקרה, בו תבע המעביד - ולו גם בנעלי העובד או התלויים בו - את המוסד לביטוח לאומי בבית הדין לעבודה, לפי סעיף 231א לחוק..." (כבוד השופטת טובה שטרסברג-כהן בעמ' 363 לפסה"ד).

צא ולמד, כי בפרשת שוב הוכרה תביעת העובד בבית הדין ונקבע כי התאונות הינן "תאונות עבודה", בעוד אשר בפרשת סררו תביעת העובד בבית הדין נדחתה. בית המשפט העליון קבע כי מקום בו הוכרה תביעת העובד – אין בה כדי לחייב את המעביד וכי מקום בו נדחתה תביעת העובד – אין בה כדי לחייב את העובד.

המסקנה המתבקשת הינה כי משתביעת התובע הוכרה בבית הדין – אין בה כדי לחייב את הנתבעת ובוודאי שאין בה כדי לחייב את קרנית אשר לא היה לה יומה ואשר לא התאפשר לה לחקור את העדים, לרבות את התובע. (לקבלת מידע נוסף יש ליצור קשר עם עורך דין נזקי גוף).

חובת הזהירות של משרד החינוך
קיימת חובת זהירות מושגית של משרד החינוך כלפי תלמידי בית הספר. אין ספק שחובה זו קיימת במערכת היחסים שבין תלמיד במערכת החינוך במדינה לבין המשרד המופקד על החינוך בה, כמו גם במערכת היחסים שבין תלמיד למורה. חובה זו הוכרה לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון (לשיקולים בקביעתה של חובת זהירות מושגית כזו וגבולותיה (ע"א 2061/90 אילנה מרצלי נ' מדינת ישראל - משרד החינוך והתרבות ואח', פ"ד מז(1) 802, עמוד 820), שם נקבע, בין היתר כי אם ניתן למנוע סכנה באמצעים קלים ופשוטים, יש לדרוש נקיטתם של אמצעים אלה.

סעיף 9 לחוק פיקוח על בתי ספר, מונה מס' מבחנים למתן רישיון ומכוחם נקבע, כי על משרד החינוך מוטלת חובה על פי חוק להימנע ממתן רישיון לבית ספר כל עוד לא הובטחה רמת בטיחות נאותה בבית הספר, לרבות מבנה בית הספר, הציוד, הריהוט וחצר בית הספר.

סעיף 10 לחוק פיקוח על בתי ספר אף מאפשר למנכ"ל משרד החינוך "להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם מראש ורשאי הוא לקבוע ברישיון תנאים שיש לקיימם אחרי נתינתו".

בית המשפט העליון קבע לא אחת, כי המדינה איננה בגדר "מבטחת על" ואין להרחיב את אחריותה לכל ליקוי בטיחותי המתרחש בארץ בכל זמן נתון: ראו: ע"א 7008/09 ג'אבר עדנאן נ' עבד אל קאדר מיום 7.9.10, בפסקה 31 לפסק דינו של כב' השופט עמית; וראו גם את ע"א 8526/96 מדינת ישראל נ' פלוני מיום 18.11.04,בפסקה 32.

כמו-כן נפסק, כי חובת הפיקוח של משרד החינוך איננה כוללת חובה להיכרות מעמיקה עם כל אחד מגורמי הסיכון הייחודיים (להבדיל מאלה הכלליים) בכל אחד מבתי הספר ולמציאת פתרונות מקומיים לסיכון (ע.א. 3699-10-09 מדינת ישראל נ' שובל ואח' [] מיום 20.02.11, פסקה 12). (לקבלת מידע נוסף יש ליצור קשר עם עורך דין נזקי גוף).

נכות תפקודית
הלכה היא, כי שיעור הנכות הרפואית משקף גם את שיעור הנכות התפקודית, וליתר דיוק, משקף את הפסד כושר ההשתכרות (על ההבחנה בין נכות תפקודית לאובדן כושר השתכרות ראו: ע"א 50/62 קליין נ' רוזנברג, פ"ד טז(3) 572, ע"א 3049/93 ג'רוג'יסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3) 792 ). בית המשפט לא יטה לסטות מהנכות הרפואית בהיעדר נימוקים כבדי משקל שינעוהו מלעשות כן. (לקבלת מידע נוסף יש ליצור קשר עם עורך דין נזקי גוף).

עוולת הרשלנות בתביעות בגין נזקי גוף
התביעה מבוססת על עוולת הרשלנות. על מנת שתקום עבירת הרשלנות על פי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), נדרשת חובת זהירות מושגית של המזיק כלפי הניזוק, וכן חובת זהירות קונקרטית, בנסיבות העניין. בנוסף, יש צורך במעשה או מחדל רשלני המפר את אותה חובת זהירות, וכן נדרש קיומו של קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ''ד לז (1) 113 בעמ' 123).

חובת הזהירות המושגית עניינה בשאלה, האם אדם סביר צריך לצפות את התרחשות הנזק במובן הנורמטיבי. ההכרעה בשאלה נעשית על פי שיקולים של מדיניות משפטית, קרי האם ראוי להטיל על סוגי מזיקים מסוימים חובה כלפי סוגי ניזוקים אחרים, ובאילו נסיבות ראוי לעשות כן (ראה ע''א 2061/90 מרצלי נ' מדינת ישראל, פ''ד מז(1) 802, בעמ' 809).

חובת הזהירות הקונקרטית נבחנת על רקע נסיבות המקרה הספציפי, ועניינה בשאלה כלום בין אותם צדדים קמה חובה קונקרטית להוציא מן הכוח אל הפועל את החובה המושגית (ראה ע''א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ''ד לט (1) 113, בעמ' 129).

ככלל, בכל הנוגע לבחינתה של עוולת הרשלנות, דמה של המדינה אינו סמוק מדמם של אחרים.

הדבר נלמד מחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) התשי''ב – 1952, אשר השווה את מעמד המדינה למעמד כל גוף אחר, בכפוף לחריגים האמורים בחוק.

לדוגמא, כאשר מדובר במעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית, מתוך אמונה סבורה ותום לב בקיומה של אותה הרשאה חוקית, אם כי המדינה אחראית על רשלנות שבאותו מעשה (סעיף 3 לחוק האמור).

מכאן, שעוולת הרשלנות חלה על הפרט והרשות הציבורית כאחד, דבר שמתחייב מעקרון השוויון בתחולת הדין (ע''א 209/85 עיריית קריית אתא נ' אילנקו בע''מ, פ''ד מב(1) 190, בעמ' 197). (לקבלת מידע נוסף יש ליצור קשר עם עורך דין נזקי גוף).

אשם תורם
קביעת האשם התורם נעשית תוך פניה למבחן האשמה המוסרית בין הצדדים. המבחן המקובל בפסיקה לבחינת אשמו התורם של אדם הוא מבחן "מידת האשמה", הנבחנת תוך בחינת האשמה המוסרית ומשקל המעשים והמחדלים של כל צד, של הניזוק ושל המזיק (ראו למשל ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם, פ"ד לח (1) 72).





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פגיעות גוף

  2. סיכויי החלמה

  3. כוויה בסאונה

  4. דריכה על מחט

  5. דריכה על בורג

  6. התחשמלות - קו מתח גבוה

  7. פגיעה ע"י מטקה בחוף הים

  8. פיצויים בגין נזקי גוף - ירי

  9. הוכחת קיומו של נזק גוף

  10. עפיפוניאדה - תביעה לנזקי גוף

  11. תביעה בגין נזקי גוף ברחוב

  12. תביעה לפיצויי נזקי גוף – תושב ג'נין

  13. נזקי גוף והתדרדר במצב הרפואי לאחר תאונה

  14. תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף מירי שוטרים

  15. תביעת פלת"ד לתשלום נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים

  16. תביעת פיצויים בגין נזקי גוף בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים

  17. תביעה בגין נזקי גוף שאירעו בשל נפילה ממתקן בפארק שעשועים

  18. תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף עקב טענה ל"תקיפה" כמשמעותה בפקודת הנזיקין

  19. תביעת נזקי גוף, בעקבות תאונה באתר שיפוצי בנייה בשכונת גני אלון בחדרה

  20. תביעה בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון